| יש לנו הרבה עבודה |
|
|
|
משה פייגלין
כ תשרי התשסז 12.10.2006 
בשנת 2000, פרסמו קרן אבי חי ומכון גוטמן, מחקר מעמיק אשר בדק את היחס לאמונה ולשמירת המסורת אצל היהודים בישראל. במסקנות הדו"ח נכתב בין השאר כי: "קיים מעין קונסנזוס יהודי ישראלי נרחב למדי המבטא מחוייבות לזהות היהודית לתרבות היהודית ולהמשך החיים היהודיים..." מן הדו"ח עולה עוד כי 21% בלבד מן האוכלוסיה היהודית בישראל, אינם שומרים על המסורת כלל. שאר האוכלוסיה מתפלגת ביןהמקפידים על שמירת המסורת, לבין השומרים אותה במידה רבה, והשומרים את המסורת במקצת. 98% קובעים מזוזה בפתח ביתם85% משתתפים בסדר פסח71% מדליקים נרות חנוכה68% לא אוכלים חמץ בפסח67% צמים ביום כיפור58% נמנעים מלאכול טרף55% אוכלים סעודת שבת מיוחדת51% מדליקים תמיד נרות שבת במועד עם ברכה48% עורכים קידוש44% מפרידים בין כלי חלב לבשר וכן הלאה וכן הלאה. נתוני הדו"ח משנת 2000 הראו עליה ברמת הזהות היהודית והשמירה על המסורת לעומת דו"ח קודם שנערך כעשר שנים קודם לכן ואילו בימים אלו התפרסם דו"ח מקיף דומה של הד"ר אשר כהן מאוניברסיטת בר-אילן שהראה עליה נוספת. חשוב לציין כי מגמה זו מתחוללת על אף העליה הגדול ממדינות חבר העמים שרובו המוחלט אינו שומר מצוות ובשנים האחרונות כמחצית ממנו אף אינו יהודי על פי ההלכה. לכאורה, אם זו הנטיה הברורה והחד משמעית של רוב האוכלוסיה בישראל, צריכים היו סדר היום הלאומי והפרהסיה הציבורית להראות אחרת לגמרי. אולם דומה כי לא כך הם פני הדברים. ככול שביקש הציבור יותר זהות יהודית, כך נתפורר מה שכונה פעם הססטוס קוו. יותר קניונים וחנויות הפתוחים בשבת, יותר ממכר מזון לא כשר, יותר ממכר חמץ בפסח, ויותר הטרדה מינית של הציבור, בפרסומות המכונות משום מה – נועזות. כשעשיתי את צעדי הראשונים בליכוד, נפגשתי אם פעיל וותיק, איש אשכולות משכיל מאוד, ושוחחנו ארוכות. שטחתי בפניו את השקפת עולמי בנושא זהותה היהודית של המדינה. השיחה התארכה ולקראת סיומה אמר לי לפתע האיש: "אני בהחלט יכול להסכים אם כל מה שאתה אומר, אבל תסביר לי בבקשה דבר אחד""אני יכול רק לנסות" - חייכתי."למה שאל-על לא תטוס בשבת" – הוא שאל. חשבתי קצת. ואז אמרתי לו."שתטוס"האיש התפלא."לא אכפת לך שאל על תטוס בשבת?""לא. שום קו של אל על לא חולף מעל ביתי בקרני שומרון ולא טורד את מנוחתי, לא ביום שבת ולא ביום חול""אז אתה מסכים שאל על תטוס בשבת?""מצידי היא יכולה לטוס – אבל אני חושב שמצדך לא"עכשיו האיש התפלא מאוד."למה שלי זה יהיה אכפת יותר ממך?""תראה" – אמרתי לו. "יש לך ילדים?""ברוך השם – הוא ענה בחיוך""כן ירבו" – חייכתי – "גם אצלי יש כמה זאטוטים". "אתה רוצה שהם ישמרו על זהותם היהודית?""כמובן" הוא השיב."גם אני רוצה שילדי ישמרו על יהדותם. אבל תסכים אתי – שלילדים שלי, יש סיכוי יותר טוב לשמור על הזהות היהודית שלהם מאשר לילדים שלך. בעניין הזה אין הרבה חכמות, לילד שאומר 'מודה אני' כשהוא פוקח את העיניים, 'שמע ישראל' כשהוא הולך לישון, ועוד אין-ספור דוגמאות בכל הזמן שביניהם, יש סיכוי טוב יותר לשמור על יהדותו."ברור שאתה צודק" השיב לי בן שיחי."יוצא אם כן" – המשכתי – "שהאינטרס שלך, שהמדינה תספק את אותה מעטפת זהות יהודית, גדול יותר מהאינטרס שלי. כי שנינו רוצים באותה מידה שילדנו ישמרו על זהותם אבל ילדך יהיה זקוק לאטמוספרה יהודית כללית בכדי לשמור על זהותו הרבה יותר מילדי.""בסדר – הבנתי" – אמר האיש, "אבל מה זה קשור לאל על..." "אני לא יודע אם זה קשור" – עניתי לו – "אני רק יודע שהשבת היא אחד מיסודות היהדות. אין יהדות בלי שבת. זה מאוד חשוב לי ולכן אני מעדיף לתת את ההחלטה בעניין הזה בידי אלו שהאיטרס שלהם הוא הגבוה ביותר. אני לא רוצה להחליט אם אלעל תטוס בשבת – אני רוצה שאתה תחליט!" "אני?" "כן אתה! אני לא רוצה מפלגות דתיות, לא רוצה חוקים דתיים, ככול שיש יותר מפלגות דתיות ויותר חוקים דתיים כך יש במדינה פחות זהות יהודית. כי האינטרס הזה בשמירת הזהות היהודית, שהוא אינטרס של רוב הציבור, הופך להיות עניין של כפיה וכל הגוש המסורתי הגדול מצטרף אז למיעוט הקטן האנטי דתי. אני רוצה לפרוץ את המעגל הזה, אני רוצה שאתה תהיה אחראי. אנחנו שנינו באותו צד של המתרס. אני לא מוכן יותר לקבל את התפקיד של זה שכופה עליך כביכול. אני סומך עליך ב 100%תחליט אתה אם על על תטוס בשבת." "אני פה כמעט מאז קום המדינה, תמיד מתווכח על זה במילואים, ומעולם לא הציגו לי את הנושא בצורה כזו" אמר האיש. "יש לנו הרבה עבודה"
*מאמר זו מופיע באתר nrg תחת הכותרת: "תחליטו אתם", מוזמנים להגיב שם בקישור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/490/121.html
Powered by !JoomlaComment 3.26
3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
|||||||
| < קודם | הבא > |
|---|
