אוהד קמין
כט תשרי התשסז 21.10.2006

אך זו טעות חמורה לראות דווקא בעובדות אלה את העדות וההוכחה לכישלון הגירוש.

 קודם כל, מהשקפה זו נובע שהצלחה בתחום הביטחון הייתה מצדיקה את הגירוש. כלומר: שירידה באלימות הפלשתינית הייתה מהווה הוכחה לכך שהפגיעה המחרידה בזכויות המתיישבים הייתה מוצדקת - ולא היא: הגירוש מהווה אי מוסריות חמורה ביותר, בלי שום קשר למטרותיו הצבאיות, בין אם הן עלו יפה או לא; שום מצב בטחוני או אסטרטגי אינם מצדיקים מבחינה מוסרית סוג כזה של פגיעה באזרחים. אפילו אם היה משתפר המצב בדרומה של ישראל לא היה בדבר משום כיסוי על חטא הפשע הנורא של גירוש מבתיהם של אלפי מתיישבים חפים מפשע.

שום מלחמה אינה מצדיקה פגיעה בשותף לנשק ובאח למאבק, והעובדה שהחברה הישראלית הגיעה למצב שחלק ממנה חושב שהדבר מוצדק ממחישה עד כמה התדרדר המצב המוסרי בישראל בשנות קיומה של המדינה.

 יזימת הפגיעה האיומה באזרחים על ידי שלטון כמוהו כשיתוף פעולה עם האויב, באשר זו בדיוק מטרתו של האויב הצר עלינו – לפגוע בנו עד כדי עקירתנו ממקום שבתנו. מבחינה חינוכית, מדובר גם ביצירת תשתית רעיונית להצדקת שחיתותה של מערכת פוליטית, אם וכאשר זו מגיעה למסקנה ששומה עליה לנער את חוצנה מקבוצת אזרחים אשר חייה אינם עולים בקנה אחד עם חיי הכלל.

 המסקנה החמורה והחינוכית שעל דורנו להסיק מהאירוע הנורא הזה הוא שאין שום הצדקה לפגוע בזכויות היסוד של מיעוט למען הכלל. וזה, אולי, הרווח היחידי שניתן להפיק מפעולה זו: ההבנה שהמשטר הראוי למדינת ישראל העתידה צריך להיות כזה שבשום פנים ואופן לא יאפשר שוב את הקרבתם של אזרחים ישראליים על מזבחה של אסטרטגיה שאמורה להציל את הכלל.

שום פעולה לא מוסרית, בין אם היא מופנית כלפי יחיד ובין אם היא מופנית כלפי רבים, ובוודאי כזו הכוללת הקרבה כפויה של אזרחים והרס חייהם, כולל פגיעה ברכושם, אינה יכולה להיות מוצדקת בשל תוצאה אסטרטגית כלשהי.  יהא דבר זה ראש וראשון לפני כותבי החוקה העתידה של מדינת ישראל החדשה.

תגובות

הוסף תגובה חיפוש

מדינה,חברה משטר יהל ווילפנד 2006-10-22 11:18:56 לעניות דעתי , הכשלון הבטחוני של תוכנית העקירה היה צפוי מראש , אולם הוא אינו העיקר. הבעיה העיקרית היא הסילוף של עקרון ה"ממלכתיות" והענקת "קדושה" למדינה באשר היא. כאשר מישהו מגרש אותך מביתך אתה לא מחבק אותו. זו תגובה חסרת בסיס מוסרי ואמוני. הדרך למנוע גירוש נוסף היא לערוך בירור עמוק לגבי משמעות הריבונות היהודית בדורנו. רק מנהיגות יהודית הציבה את העקרון שהמדינה צריכה לשרת את העם היהודי בארץ ישראל. זרמים אחרים בציבור הציוני - דתי או החרדי אינם מתמודדים עם נושא חשוב זה למרבה הצער.צריך להבין כי במציאות של שלטון האליטות כיום סרבן ימני הוא תמיד "סכנה לדמוקרטיה" ואילו סרבן שמאלני הוא "גיבור תרבות". הנסיון של המנהיגות ביש"ע להעלות את הטיעון של החיילים הקרביים הרבים מקרב המתנחלים (שהוא נכון עקרונית) , כצידוק להתישבות ביהודה ושומרון הוא עקר וחסר השפעה. התבססות על טיעוני בטחון פרגמטיים יביאו לנצחון של השמאל הטוען כי אין זה ראוי להקריב חיילים יהודים למען ארץ ישראל , ותמיד ימצאו איזשהו מושג במכבסת המילי... השב לתגובה

עד מתי נסביר הסברים חצאיים רוצה בטובת עם ישראל 2006-11-01 21:54:04 עד מתי לא נסתכל בשורש? השורש הוא המצב הרוחני של עם ישראל! כל מי שילמד קבלה יוכל לראות זאת וכל מי שיפתח את התנך כן התנך יראה שהמצב הגשמי קשור ישירות במצב הרוחני, הגיע הזמן לעורר ולהתעורר כולנו למערכה שתקבע את גורלה של המדינה ושל העם, הגיע הזמן להוציא אנרגיה על הדבר האמיתי והוא קירוב אחינו היקרים. די די די לקרוא מאמרים שמסבירים באופן גשמי ולא יהודי את המצב שלנו, די לגרום לנו פחות לחזור בתשובה. השב לתגובה

לראות את העיקר דני חלמיש 2006-11-14 12:26:47 עיקר הוויכוח בעד ונגד הגירוש אינו בטחוני, כפי שהסביר בצדק אוהד. עיקר הוויכוח בשאלה המסויימת הזו נוגע לעניין אחד עיקרי: מה שייך למי. אם המדינה שייכת לאזרחים, לא ייתכן שהמדינה תפגע באזרחים בכוונה, אפילו אם היא חושבת שזה יועיל לה. לעומת זאת, אם האזרחים שייכים למדינה, אז אין הבדל גדול בין הזזת גדר תייל לבין הזזת האזרחים, וגם אם גדר התייל נקרעת בשעת ההעברה, ונגרם לה נזק חמור - אין בכך פגם עקרוני, מפני שהתייל הוא רכושה של המדינה ולכן המדינה רשאית לפגוע בתייל אם היא חושבת שהדבר יועיל לה. מדינת ישראל פועלת לפי השיטה שניה - האזרח שייך למדינה, או משועבד למדינה. מכל בחינה אפשרית ניכר יחס זה: הטיפול במגורשים, ההצדקה לגירוש, וכעת - החרטה היא על העובדה שהמהלך לא עלה יפה, כלומר המדינה לא יצאה נשכרת. לעובדה שהתייל (האזרח) נקרע בשעת ההעברה אין המדינה מייחסת חשיבות. אעיר עוד כי הגישה הרואה את האזרח כרכוש המדינה נובעת המהשיטה המלוכנית (הכל שייך למלך, גם הנתינים). לעומתה, השיטה ההפוכה - הרואה את האזרח כחופשי משעבוד (ארצי), מקורה השב לתגובה

הוסף תגובה
שם:
דואל:	אל תשאיר אותי מעודכןהשאר אותי מעודכן
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

Powered by !JoomlaComment 3.26

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."