| נתבעים ונותנים |
|
|
|
מיכאל פואה
יא חשון התשסז 02.11.2006 
"א"ר אבא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופי' של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין." (תלמוד ירושלמי מסכת שקלים דף ב/א). דוגמא א': אליהו בהר הכרמל: אליהו עומד לפני עם ישראל בהר הכרמל. מצד אחד נביאי הבעל אשר זכו עד היום לגיבוי המלוכה "אוכלי שולחן איזבל", ומהצד השני אליהו שעד אותו יום נרדף, אך באותו יום מקבל גיבוי מאת המלך אחאב לבצע את התחרות הפומבית בינו לבין עובדי הבעל. אליהו פונה על העם בדרישה לבחור בינו לבין נביאי הבעל "אם ה' הוא הא-לוהים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו" והעם לא עונה. העם פוסח על שני הסעיפים. כאשר יורדת אש מהשמים ואוכלת את הקרבן על מזבח ה', צועקים כל העם ה' הוא הא-לוהים וזה מובן, אבל הם לא מסתפקים רק בזה. העם מתגייס לעזרת אליהו והם תופסים את כל נביאי הבעל ושוחטים אותם בנחל הקישון. הוכח מעל לכל ספק שאליהו צדק, שלש שנים לא ירד גשם בגלל עבודת הבעל, ועתה ירד הגשם בזכות הקריאה בשם ה'. "אמרנו לכם" "ובגללכם" שהציבור הכתום קורא היום מול עם ישראל, מתגמדים מול עמידתו של אליהו בהר הכרמל. לכאורה חזר העם בתשובה והכל טוב. אבל האמת היא אחרת. אחאב שאפשר את המעמד בהר הכרמל ושחיטת נביאי הבעל, לא נותן למהלך להמשיך. אחאב חוזר לאיזבל והיא מאיימת להרוג את אליהו. העם שרק עתה צעק ה' הוא הא-לוהים והשתתף בשחיטת נביאי הבעל, לא נמצא עם אליהו. אחאב שינה כיוון חזרה, ואליהו נותר לבדו מול השב"כ של איזבל. אליהו שהגיע לשיא חייו, שצדקתו הוכחה לעין כל, בורח למדבר בודד ומיואש, ומבקש למות. וכאשר הוא נשאל על ידי ה' מה לך פה אליהו הוא עונה "ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה". האם באמת כל עם ישראל רוצה לקחת את נפשו של אליהו? האם אין בעם ישראל אנשי אמת, או לפחות מי שלא רוצים להסתכן בבצורת נוספת? נבות היזרעאלי מוכיח שישנם אנשי אמת שישנם אנשי אמונה, אבל הם בודדים הם חסרי כח פוליטי, ומערכת המשפט שמעמידה איזבל על שופטיה יועציה ועדיה מחסלת אותם בקלות. לסיכום דוגמא זו: בתקופה בה המלוכה ומוסדותיה מושכים את העם לכיוון עבודת הבעל, ברגע שמתאפשרת קריאה בשם ה' המגובה לכאורה בהסכמה ממלכתית, היא זוכה להיענות מלאה. אך כאשר מתברר שאין תמיכה ממלכתית ההיענות נמוגה כלא הייתה.
דוגמא ב': יהוא ועובדי הבעל. יהוא נוהג "בשגעון" בדרכו לשלטון, הוא הורג את מלך ישראל יהורם בן אחאב, את מלך יהודה אחזיה ואת איזבל, וגורם לשרים והאומנים החשובים בממלכת אחאב, לחתוך את ראשיהם של שבעים בני אחאב ולהביאם אליו ליזרעאל. לאחר מסע ההפחדה הנורא הזה הוא קורא לכל "עובדי הבעל" לחגיגת ניצחון. חשוב לדייק לא רק נביאי הבעל נקראים אלא "כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו" ולכך מצטרף איום שלאחר מסע ההרג שתואר לעיל אין מי שיזלזל בו "איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יפקד לא יחיה". והנה "ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה". הבית אמנם מלא מפה לפה , אך מדובר בבית. כמה אנשים יכול להכיל הבית מאות? אולי אלפים? יהוא אשר מקבץ את כל עובדי הבעל במרמה כדי להורגם, מעמיד מולם סה"כ שמונים איש, כלומר לא מדובר פה בכמות כל כך גדולה של אנשים. והיכן כל ישראל? הם לא מפחדים מיהוא אשר בשיגעון ינהג, ואשר הודיע לפני הטקס כי "אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה" ומי שלא יגיע מעובדי הבעל "לא יחיה" אתם יודעים שאני מתכוון למה שאני אומר... ........ כפי הנראה הרוב המוחלט של עם ישראל לא רואה עצמו כחלק מעובדי הבעל. שיכבה דקה מהעם, האלפיון הנאור מופיע לטקס ובטוח שהנה הוא מתחבר למוקד הכח החדש למלך יהוא, אך רובו של העם לא נמצא שם. והנה ברגע אחד מתהפכים היוצרות, יהוא הורג את כל עובדי הבעל, ולמעשה מכריז בגלוי על נאמנותו וקנאתו לא-לוהי ישראל. האם מתרחשת התקוממות עממית? לא ולא. כאשר המלך הולך בדרכי ה', גם העם הולך בדרכי ה', וכאשר "יהוא לא שמר ללכת בתורת ה' א-להי ישראל בכל לבבו" הוא מחטיא את ישראל.
כאשר יש מי שתובע למשכן ישראל נותנים ובשמחה, אך כאשר אין מי שתובע זאת, החלל שנוצר יוצר תביעה לעגל, תביעה לבעל, לסוציאליזם, לקומוניזם לקפטליזם או לכל איזמים אחר. תפקידה של ההנהגה בישראל הוא ליצור את אותה תביעה רוחנית שתרומם את העם. בתקופה מאוחרת יותר עומד עזרא מול העם ששטוף בנישואי תערובת, הוא לא נכנע למציאות הקשה. הוא לא מנסה למצוא חן בעיני העם. עזרא מציע לכרות ברית עם ה' ולגרש את הנשים הנוכריות. והפלא ופלא לא סוקלים את עזרא, ולא יוצאים לרחובות נגדו. העם מקבל את המשימה. נכון לא תמיד המצב הוא כזה. כאשר עומד משה יחד עם כלב ויהושע, והעם בוכה למשפחותיו, העם לא נענה לקריאה עלה נעלה וירשנו אותה. אך כל עוד לא מנסים אין סיכוי שהעם יענה. גם כאשר נביא כאליהו מציע במשך שנים אלטרנטיבה לאחאב העם לא נענה, והוא פוסח על שתי הסעיפים, כי אליהו הוא לא מנהיג הוא נביא, הוא חסר כח פוליטי. כאשר אליהו מקבל את הגיבוי מאחאב למעמד בהר הכרמל, העם הולך אחריו כאשר הוא מכניע את נביאי הבעל, אבל רק עד לרגע שבו אחאב מחזיר פניו ופונה לאיזבל. הנהגה רוחנית בלי הנהגה פוליטית מעשית יכולה לפעול על הרבה פרטים כמו נבות היזרעאלי ובודאי עוד רבים מעם ישראל. יתכן אף שרוב עם ישראל לא רואה עצמו כעובד הבעל, ומוכן אפילו להסתכן באי הגעה לטקס הניצחון של יהוא, אך האם התקופה היא של "ויעש הרע בעיני ה'" או "ויעש הישר בעיני ה'" דבר זה יקבע על פי המלך. בתקופה בה את מצוות שום תשים עליך מלך אנו מקיימים על ידי בחירתנו בהנהגה של נבחרי העם, (ראה פרוש הנצי"ב דברים י"ז, י"ד) מקבלת הבנה זו משמעות מרחיקת לכת. העם הולך אחר מנהיגיו והוא במובנים מסוימים כחומר ביד היוצר. האם אנו מציבים לעם ישראל אפשרות לבחור בהנהגה המאמינה בא-לוהים? האם אנו מציבים לבחירת העם בישראל הנהגה הקוראת בשם ה', והחפצה לתקן עולם במלכות ש-ד-י? או שמא אנו לא מאמינים שניתן להנהיג כך מדינה, ומרחב הבחירה הוא בין עובדי עבודת "השלום" לעובדי עבודת "הביטחון" על מצע של מדינת כל אזרחיה? מי שחושב שניתן להנהיג את העם רק בדרך ההשפעה הרוחנית, אשר שיא ההופעה שלה הוא הנבואה, לא למד כפי הנראה את ספר מלכים. ההנהגה הפוליטית המעשית היא לבו של העם. כל עוד שאין מי שיתבע את העם למשכן, צומחים מנהיגים אחרים התובעים לבעלים. כולי מלא אמונה, שכאשר נתבע מעצמנו לקרוא בשם ה' ללא מורא, ונפעל בדרך המעשית הפוליטית לשם כך, יענה העם ויקבל עליו עול מלכות שמיים. * מאמר זו פורסם ב"קומי אורי".
Powered by !JoomlaComment 3.26
3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
|||||||||||
| < קודם | הבא > |
|---|
