| מקור האכזריות כלפי הציבור האמוני |
|
|
|
בנימין יוחנן נקר
טו חשון התשסז 06.11.2006
לאורך הדורות יהודים התאכזרו כלפי יהודים עד כדי מסירת ממונם ואפילו חייהם בידי גויים אכזריים. גם בימינו שופטים, שוטרים, וראשי עם מתאכזרים נוראות כלפי עם ישראל ובמיוחד כלפי ציבור המתיישבים ועוזרים לאויבינו לפגוע ולסכן את חיינו. לא טובת העם היהודי מנחה את מעשיהם אלא שנאה קשה לתורה, ליהדות, ולמייצגיה. זוהי למעשה תכונתו של עמלק שמונע ע"י שנאה פנימית מהותית לעם ישראל ולכוחות הקדושה שבעולם.
בס"ד לאורך כל הדורות אנו רואים יהודים שהתאכזרו כלפי יהודים אחרים עד כדי מסירת ממונם ואפילו את חייהם בידי גויים אכזריים. גם בימינו אנו רואים תופעה קשה שבה שופטים שוטרים וראשי עם מתאכזרים בצורה נוראה כלפי עם ישראל ובמיוחד כלפי ציבור המתיישבים ועוזרים לאויבינו לפגוע בנו ולסכן את חיינו. המציאות לא מלמדת אותם לקח והם ממשיכים בתהליכי ההתאבדות למרות כל התוצאות הקשות שאנו רואים בשטח. נראה שמה שמנחה את מעשיהם איננה טובת העם היהודי, אלא שנאה קשה לכל מה שקשור לתורה וליהדות ולמייצגיה. זוהי למעשה תכונתו של עמלק שמה שמניע אותו היא שנאה פנימית מהותית לעם ישראל ולכוחות הקדושה שבעולם. תורת הקבלה מסבירה לנו שבימי שיבת ציון וחזרת העם היהודי לארצו לאחר הגלות הנוראה, להקים פה בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי, תהיה קבוצה קטנה של יהודים שתשתלט על עמדות המפתח בהנהגת המדינה , בבתי המשפט, בפוליטיקה, במשטרה ועוד, שיהיה בהם "כוח עמלקי" של שנאה פנימית לכל מי שמייצג את התורה ואת היהדות. קבוצה זו תוביל מהלך של הכחדת כל זכר של היהדות מהמדינה, ותלביש את השנאה שלה בכל מיני הסברים משכנעים, שהיא כביכול פועלת לטובת עם ישראל (בשפה של הגר"א: היא תפעל בדרך של אחיזת עיניים ובעקיפין). הרבה יהודים תמימים וטובים יפלו ברשת השקרים הללו עד שיבינו שמוליכים אותם שולל ומסכנים את חייהם ואת חיי כל היהודים במדינה. בזוהר כתוב שאותם אנשים יחרימו ויפגעו באנשים המאמינים בתורה. הגאון מוילנא כותב ,שהם יתנגדו ליישוב ארץ ישראל ולהפצת התורה, וכן יעזרו לארה"ב, לאיחוד האירופי, לפלשתינאים ולמדינות ערב לפעול למען סיכון קיומה של מדינת ישראל (הדברים נכתבו בשפה של תורת הקבלה , אבל לא קשה לתרגם אותם לשפה הפשוטה שכתבתי כאן). אותם יהודים נקראים בשפת התורה ערב-רב ואליהם יצטרפו יהודים משורש טוב שנדבקו מהם ולא מבינים שהם משתפים פעולה עם כוחות הרשע (הגאון מוילנא קורא להם "אחינו שהחמיצו"). את הסכם אוסלו כבר חזה הנביא ישעיהו (ישעיהו פרק כח' פסוקים יד- כב) : "לכן שמעו דבר ה', אנשי לצון מושלי העם הזה אשר בירושלים. כי אמרתם כרתנו ברית את מוות ועם שאול עשינו חוזה (ובתרגום: ארי אמרתון גזרנא קיים עם קטולא ועם מחבלא עבדנא שלמא), שוט שוטף כי יעבור כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו... וכופר בריתכם את מוות וחזותכם את שאול לא תקום... והייתם לו למרמס. מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה והיה רק זועה... ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת ה' אלוקים צבאות על כל הארץ" ועל "גדר ההפרדה" התנבא כבר יחזקאל הנביא (כך לפחות נראה מהתוכן),יחזקאל פרק יג': " ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם הנבא אל נביאי ישראל ואמרת לנביאי מלבם (כלומר מדברים שקריים אשר בלבם) שמעו דבר ה', כה אמר ה' אלוקים: הוי על הנביאים הנבלים אשר הולכים אחר רוחם ולבלתי ראו ... לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמוד במלחמה ביום ה'. חזו שוא וקסם כזב... הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם... יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בונה חיץ והנם טחים אותו תפל. אמור אל טחי תפל ויפול היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפולנה ורוח סערות תבקע ( כנראה הכוונה לקאסמים כפי שראינו בשנה האחרונה)... והנה נפל הקיר הלא יאמר עליכם איה הטיח אשר טחתם... והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל... וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אותו תפל ואומר אין הקיר ואין הטחים אותו. נביאי ישראל הנבאים על ירושלים והחוזים לה חזון שלום ואין שלום נאום ה' אלוקים." כאשר העם יבין שמובילים אותו באחיזת עיניים של "תהליך שלום" למצב של סכנה קיומית הוא יתנתק מאנשי הערב-רב ויתחבר אל המהות היהודית הפנימית שבתוכו ולרצון להקים מדינה יהודית אמיתית (כפי שכתוב במסכת שקלים : "אין אדם יכול לעמוד על אופיה של אומה זו. נתבעין לעגל ונותנים... נתבעין למשכן ונותנים"). אנשי הערב-רב יצטרכו להחליט האם הם חוזרים בתשובה או ממשיכים ברשעתם. לפי רוב הדעות של הצדיקים חלק מהם יחזרו בתשובה ויצטרפו לעם ישראל וחלק מהם ימשיכו ברשעתם ייפרדו מעם ישראל ויתבוללו בין אומות העולם ויהיו גם כאלו שילחמו נגד מלך המשיח (זוהר שמות ז' ע"ב). חשוב לציין שהערב-רב אינם עמלק אלא יש בהם "כוחות עמלקיים" ואסור להפעיל כנגדם אלימות פיזית. הרב אליצור סגל הי"ו כתב במאמרו "אלו חילוניים אלו?" שרוב עם ישראל שומר את המסורת היהודית וסיים את מאמרו כך:"ויש כעשרה אחוז או פחות של מתנתקים מיהדותם... איך אם כן השתלטו אותם פחות מעשרה אחוז של מתנתקים על המדינה היהודית? זו הבעיה והתעלומה של דורנו. זה הדבר שאותו מנהיגות יהודית באה לשנות – לתת לרוב היהודי של שבעים עד תשעים אחוז כלי ביטוי פוליטי." "הגרעין הקשה" של אותם עשרה אחוז הם אנשי הערב-רב, ואת התעלומה של אליצור אפשר לפתור רק כאשר לומדים את הסוגיה הזו לעומק. בחלק השני של המאמר אביא כיוונים של פתרון לשאלה זו.
חשיבות לימוד נושא הערב-רב – חלק א' בעקבות תהליך אוסלו והגירוש האכזרי מגוש קטיף עולה לכותרות הרבה פעמים נושא הערב-רב מבלי שיש לציבור הבנה אמיתית במה מדובר ומדוע חשוב להבין את הנושא. במאמר זה אנסה להסביר בקיצור את חשיבות הנושא לזמננו, מדוע אסור להתעלם ממנו ומצד שני את הזהירות הרבה שאנו צריכים לנקוט כאשר אנו עוסקים בו. כאשר ניסיתי להגדיר לעצמי מהם הסיבות העיקריות לחשיבות לימוד נושא הערב-רב הצלחתי להגדיר כ-6 סיבות עיקריות שמטבע הדברים קשורות אחת בשניה ואפשר לאחד חלק מהסיבות ובכל אופן החלטתי לפרט אותן מכיוון שכל זווית של הסתכלות תורמת להבנת הנושא: 1. הגישה הממלכתית התגלתה בעת הגירוש כבעייתית מאד וכמכשול ליכולת ההתנגדות כנגד כוחות הגירוש. הרצי"ה זצ"ל ניסה להעניק גושפנקה תורנית לשלטון ממשלות ישראל שבימיו, אבל כעבור תקופה מסויימת גם הוא הבחין שניסיון זה לא הניב פרי כראוי. מאז ימי סבסטיה נקט בקו נוקשה יותר, להתנגד לפעמים להחלטות השלטון, וכמו שמבואר בכמה וכמה כרוזים ואגרות בספר "להלכות ציבור". וכן הדברים מבוארים בספרו של הרב יוסף בדיחי (ששימש את הרצי"ה יום ולילה) "גאולת אור הצב"י". מאז תהליך אוסלו ועד ימינו חלה נסיגה קשה לרעה בתפקודם של כל מערכות השלטון. וכדברי הרה"ג משה צוריאל שליט"א: " להעניק סמכות "ממלכתיות" לתעתועי השלטון הנוכחי, העוקר אוכלוסיות מבתיהם ונחלתם, כדי למסור חלקי א"י לאויבינו הנוראים, אין זאת אלא לעג וקלס לאמת". חשוב מאד לראות שמערכות השלטון פועלות במודע לנתק את עם ישראל מתורת ישראל ומארץ ישראל ושיש כאן מרד מכוון כנגד הקב"ה ותורתו. לימוד נושא הערב-רב עוזר לכך מאד וכפי שכתוב בזוהר הקדוש (פרשת פנחס רלז: ):
"...בזמן שהערב רב ראשים על ישראל, כביכול, העבירו הממשלה של הקב"ה, ובאו במשפטי הכוכבים ומזלות..." והראי"ה קוק זצ"ל כותב ("אורות", עמ' קסט, פסקא ו'): "התורה כולה וכו' היא התריס בפני הפירודים, מכל שינויי הדעות והטפוסים וכו'. מופיע על ידה הטוב הכללי, שמאחד את כולם בכללות קיומה של תורה, מלבד הרשעים המוחלטים העוקרים את בית ישראל, ופורקים עולה העליון [של תורה] ביד רמה" . הבנה זו גם פותחת פתח לאחד כוחות עם העולם החרדי, מבלי לוותר כל זרם על השקפתו, שהרי הערב-רב נלחמים כנגד עולם התורה בדרך של הפרד ומשול. כל פעם הם תוקפים זרם אחר וכאשר אותו הזרם בודד במערכה קשה לו להתנגד לבדו והוא ניזוק קשה מאד.
כל שלטון ,אפילו המרושע ביותר, איננו יכול להתקיים אם אין לו לגיטימציה מהעם. השלטון במדינת ישראל הוא שלטון דיקטטורי אכזרי המנוהל בידי הבג"ץ, התקשורת, וכל האליטה השמאלנית, וכל זה במסווה של דמוקרטיה. שלטון זה מעמיד פנים של שלטון מוסרי כדי שהעם ייתן לו כוח, בעוד שמתחת למסכה מסתתרים אכזריות רשעות ושנאה קשה כנגד התורה ומייצגיה ובזמן האחרון במיוחד כנגד הציבור הדתי לאומי שמהווה אלטרנטיבה לשלטונם. הסרת "המסכה המוסרית" מעל פניו של השלטון המושחת היא הדרך לכך שהוא יאבד את הלגיטימציה בעיני העם ומכאן נפתחת הדרך להחלפתו. הניסיון ללמד עליו זכות מאריך את שלטונו וגורמת נזקים קשים לעם ישראל. 3. כפי שאדם שאיננו מודע לתחבולות שהיצר הרע הפרטי מתכננן כנגדו סופו שהוא נופל במלכודת. כך עם ישראל במידה שהוא לא מודע לתחבולות שבהם פועל כנגדו היצר הרע הכללי סופו שהוא נופל במלכודת. הערב-רב מהווים שליחים סמויים של היצר הרע הכללי בתוך עם ישראל, ומתוך שהם מסתתרים היטב ומדברים כביכול בשם טובת האומה, קל להם יותר לפגוע בעולם הקדושה מבלי שאנו מתקוממים כנגדם באופן יעיל. חשיפתם של שליחים אלו מאפשר לנו להלחם ביצר הרע הכללי ביעילות ולנצח. גם אם איננו מחליטים בודאות על יהודי מסויים שהוא ערב-רב מתוך זהירות כפי שנראה בהמשך, עצם לימוד הנושא עוזר לנו להזהר ולא ליפול למלכודות של היצר הרע. 4. בהמשך לסיבה הקודמת מובא בשם הגר"א זצוק"ל בספר 'קול התור' שמי שאיננו נלחם בערב רב נתפס בהכרח בקליפת הערב-רב והופך להיות שותף שלו בתהליכי ההרס. יש הרבה לדון מה הכוונה "נלחם בערב-רב", אבל בודאי מי שלא מכיר את הנושא יכול לטעות ולהתפס בקליפת הערב-רב ביתר קלות והדבר נראה בבירור בתהליך הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון . כן כותב הגר"א שהערב-רב פועל בדרך של "אחיזת עיניים ובעקיפין". מי שמתבונן באיזה "אומנות של רשע" פועלת התקשורת להכפיש את המתנחלים ואנשי התורה בכלל וכנ"ל לגבי הבג"ץ ויתר מוסדות ההנהגה של המדינה, וכל זאת תוך העמדת פנים של מוסריות, מבין היטב את דברי הגר"א. חלק גדול מהעם מקבל את הרעל הזה מבלי להבין, תפקידנו לחשוף את הערמומיות והרשעות שמסתתרת מאחורי העמדת הפנים ולא להפנות את התמימות שלנו, שהיא באופן בסיסי כוח חשוב מאד בעבודת ד', כלפי רשעים. 5. ללא לימוד נושא הערב-רב מגיעים לעיוותים בהבנת מושגי האהבה והאחדות ולחוסר יכולת לשים קווים אדומים כנגד כוחות הרשע. נכון בהחלט שיש פעילי ציבור שיודעים לשים את הקווים האדומים ולהלחם בכוחות הרשע מתוך חושים בריאים ומבלי שלמדו את נושא הערב-רב, ובכל אופן לימוד הנושא עוזר למי שחושיו הבריאים התבלבלו כתוצאה משימוש מופרז ולא מדויק במושגים של "אחדות", "אהבת חינם" ו"באהבה ננצח" (היצר הרע יודע להשתמש גם במושגים הכי נעלים כדי להוציא את מטרותיו אל הפועל). 6. לימוד נושא הערב-רב הוא הדרך הטובה ביותר כדי ללמד זכות וסנגוריה אמיתית על עם ישראל. עצם ההבנה שעם ישראל נעשק ע"י "גרעין רקוב" שהשתלט עליו ו"תובע אותו לעגל", עוזר לנו ללמד זכות על עם ישראל שנעשק ללא הבנתו ,וכן עוזר לנו למקד את המאמצים לנתק את עם ישראל מאותו "גרעין רקוב" ולגרום לכך ש"נתבע אותו למשכן", וידוע שעם ישראל הוא עם קדוש וכאשר הוא נתבע למשכן הוא נותן בשפע ובנפש חפצה. (יחד עם זאת חשוב לציין שלמרות שאנשי הערב-רב באמת גורמים נזקים קשים מאד לעם ישראל והם בגדר "מחטיאי הרבים" שאין מספיקין בידיהם לעשות תשובה, אין זאת אומרת שאין הם יכולים לעשות תשובה ואתייחס לכך בחלק השני של המאמר).
עד כאן נתתי מספר סיבות מדוע חשוב להעמיק בהבנת הנושא. במאמר הקצר שלפניכם אנסה להסביר מספר נקודות מרכזיות. מי שמעוניין להעמיק יותר מוזמן לשלוח אלי אימייל ואשלח אליו חומר מגוון בנושא כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה כדי להבין את השורש של המאבק שיש במדינתנו בין מה שנקרא "ימין" ומה שנקרא "שמאל" ובהגדרה יותר מדוייקת בין כוחות הבניין וכוחות ההרס (המאבק האמיתי הוא בין כוחות הקדושה לכוחות הטומאה) צריך לחזור למאבק שהתרחש בין קין להבל אחיו והמתואר בפרשת בראשית בתורה. בזוהר הקדוש (בראשית כח ע"א) מבואר שהכוח שגרם לקין לקום ולרצוח את הבל הם נשמות הערב-רב שהיו מעורבים בזוהמה שהטיל הנחש בחוה, ומכיוון שקין היה הבן הבכור, אותה זוהמה עברה בעיקר אליו והיא שגרמה לו לרצוח את הבל. בקבלה מוסבר שמשה רבנו הוא גלגול של הבל (החלק הטוב שבו) ובני ישראל שיצאו ממצרים הם ענפים של משה רבנו. לעומת זאת הערב-רב באים משורש רוחני רע והם מבחינה רוחנית ענפיו של בלעם הרשע (לערב-רב יש גם קשר למשה רבנו, ע"י החלק הטוב שבהם, ולכן משה רבנו גייר אותם). מכל מקום אותה שנאה פנימית שהיתה לבלעם הרשע כלפי עם ישראל נמצאת גם אצל הערב-רב כלפי בני ישראל (על פי דברי האריז"ל ב"שער הפסוקים" פרשת שמות). במשך הדורות הקב"ה מוריד את הנשמות לפי סדר התיקון של העולם ואותו מאבק בין בני ישראל משורש נשמת האבות הקדושים לבין אנשי הערב-רב נמשך לאורך כל ההיסטוריה. רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל מתלמידי תלמידיו של הגר"א כותב בספרו פתחי שערים (מבוא לספר עץ חיים להאריז"ל - חלק ב' עמ' 272 – 273) שהערב-רב שמשה הוציא ממצרים הם שהחטיאו את ישראל בעגל ובקברות התאווה ובכל החטאים שהיו במדבר. ומזה נשרש שורש היצר הרע בנשמותיהם בדורותיהם אחריהם, ומזה באו כל החטאים בכל הדורות עד שגרם להם גלות, ומהם ג"כ הפושעים והחוטאים שבכל דור ונביאי הבעל בזמן הבית, שהיו מרמים בהם את ישראל בהראות להם על רע טוב, וכמ"ש, הוי האומרים לרע טוב וגו', שמים חושך לאור וגו' (ישעיהו ה,כ). וכן בזמן הצדוקים והמינים שהיו הופכים דברי אלהים חיים ונמשכו אחריהם הרבה בחושבם שזהו דרכי ה'. וכן בכל הדורות. ומהם בדורות האלו (לפני כ 150 שנה) אשר רבו המכחישים יופי החכמה העליונה ומפילים זהרה במה שנמשכו אחרי מחקר אנושי חכמה המזוייפת. והסרים מדרכי תורה המקובלת לנו בכל פרטי המצוות ועשייתם, ונמשכים אחר דעתם בעבודת ה', והם ממש נשמותיהם של הערב-רב... וכן בעקבות משיחא והוא בסוף הלילה עד עלות השחר שאז יהיה גמר בירור הנשמות ויתגלה לכל אור התורה וחכמה העליונה, וכמ"ש, שפת אמת תיכון לעד וגו', ויתבערו ערב רב מעלמא שהוא בסוד נג"ע ר"ע חמש כוחות שחשבם בזוהר (בראשית כה)... והם המהפכים דברי אלהים חיים בעוה"ר למינות... [ומהפכים] חושך לאור ואור לחושך..." וכן כותב הרמב"ם בספרו 'היד החזקה' ספר קדושה הלכות איסורי ביאה פרק יג' הלכה יח': "... אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגעי צרעת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל. וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו. צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה וכן רוב הניסיונות האספסוף היו בהן תחילה"
לגבי דברי הרב יצחק אייזיק חבר על אותם יהודים " ...הסרים מדרכי תורה המקובלת לנו בכל פרטי המצוות ועשייתם, ונמשכים אחר דעתם בעבודת ה', והם ממש נשמותיהם של הערב-רב...", בימינו החלוקה שונה מכיוון שיהודים רבים נולדו לתוך מציאות של כפירה וחלים עליהם דברי הרמב"ם בהלכות ממרים פרק שלישי (סעיפים א-ג): "מי שאינו מודה בתורה שבעל פה... הרי זה בכלל האפיקורוסין... [שכל] האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרים , כל אלו אינן בכלל ישראל... במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו. והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו. אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם. הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא אנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה." אם כן על פי דברים אלו של הרמב"ם רוב רובו של הציבור החילוני הוא בגדר של "תינוק שנשבה", וכן בזמננו גם יהודים שעוזבים את שמירת התורה, הדבר נובע במקרים רבים מהכוח הרב שניתן ליצר הרע לפני הגאולה ואינם בהכרח מנשמות הערב-רב ח"ו. את החלוקה וההבחנה בימינו בין נשמות ישראל מזרע האבות הקדושים, שעלינו "להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום",לבין יהודים שהם מנשמות הערב-רב שאינם בעלי ה'סגולה הישראלית' שירשנו מהאבות הקדושים ולכן עלינו להיזהר מאכזריותם ומערמומיותם, מסביר הראי"ה קוק זצ"ל במאמרי הראי"ה עמ' 60 ואלו דבריו: "... היסוד של הסימן של הערב-רב, הוא בנוי בדבר המידות הטהורות היסודיות של ישראל בכלל, וכמו שאמר דוד, על הנתינים והגבעונים, לא מזרע ישראל המה, שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים , כל מי שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו, ומכלל הן אתה שומע לאו , ביבמות ע"ט א', והמידות הקדושות הללו אינן בעיקרן תלויות בבחירה, כי הן בכלל המתנות היקרות והטובות שנתן הקב"ה לישראל בחסדו... וכל המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. ועיקר הסימן היסודי של הזוהר הוא כ"ש בבראשית כ"ה ב', בענין הסוגיא דערב-רב שם, שהם אינם חוששים לטובת ישראל, והם נוטים לאומות העולם יותר מלישראל, אם רואים את ישראל בדוחק לא עוזרים להם, ואפילו יש להם כוח להצילם אינם רוצים להצילם, מתרחקים מהתורה ולא עוזרים ללומדיה, לעשות טוב לעובדי כוכבים ומזלות ועוד סימן לערב-רב, שהם מזלזלים בתלמידי חכמים, שע"ש כך נקראו ענקים לגריעותא... ובודאי כך הוא המדה של כל אלה ששונאים את האומה בכלל, וכופרים בסגולותיה, שהם מבזים את התורה ותלמידי חכמים ביסוד דרכם הרעה..." ובאגרת תקנ"ה מוסיף הרב שהם רוצים רעה לישראל בפועל ובצפית הלב. אם נדייק בדברי הראי"ה קוק זצ"ל נמצא שהרב סייג את עצמו, גם במקומות נוספים, כאשר דבר על היהודים הכלולים באחדות האומה, ולדוגמא בספר "אורות" עמ' עג'-עד', שם הרב מדבר על חשיבות אחדות האומה ומשווה את הרצון להפריד את האומה לחלקים לאשה הזונה ממשפט שלמה שברשעותה אמרה "גם לי גם לך לא יהיה – גזורו!". וממשיך הרב : "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים... יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם ע"י הרשעים, שעם כל רשעתם כ"ז שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא" ..." אם כן אנו רואים שאם מדייקים בדברי הרב רואים שהרב ציין על אלו רשעים הוא מתכוון שצריך להתאחד, אותם שהם דבקים בחפץ לבם לכללות האומה, האם אפשר לומר זאת על כל רשעי זמננו (במיוחד אלו שתומכים בערבים ושונאים את אנשי התורה)? בזוהר הקדוש (נשא קכה: ) ובכתבי הגר"א כתוב שבתקופה שקודמת לגאולה מתגלגלות נשמות הערב-רב לשם הבירור הסופי של הטוב מהרע לקראת הגאולה השלמה. הזוהר באותו מקום (נשא קכה: ) כותב שהערב רב ישלטו בעם ישראל ויהיו ראשי עם ושופטים (כמובן שלא כולם אלא הגרעין הקשה שבהם שמוביל את תהליכי החורבן באכזריות ובערמומיות וב"מסירות נפש") ותלמיד הגר"א מוסיף שגם השוטרים הרעים יהיו מסוג מסויים של הערב רב (רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל בספרו אפיקי ים על הפסוק "אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל" (סנהדרין צח ע"א) - במסכת שבת דף קלט הגירסא היא "שופטים ושוטרים רעים"). הקושי הגדול בבירור של אנשי הערב-רב מתוך עם ישראל הוא בכך שהם מתנהגים בדרך של "אחיזת עיניים ובעקיפין" אומרים שהם רוצים בטובת עם ישראל אך בפועל מחזקים את האויב ומסכנים את חיינו. קושי נוסף הוא שיש יהודים משורש האבות הקדושים שנדבקו בקליפת הערב-רב ומתנהגים כמותם (הגר"א קורא להם 'אחינו שהחמיצו') והם כן קשורים בפנימיותם לעם ישראל וכוונותיהם טובות והם בהכרח עתידים לעשות תשובה (לגבי עתידם של אנשי הערב-רב יש מחלוקת בין הצדיקים ואתייחס לכך בחלק השני של המאמר). הקושי בבירור מחייב אותנו בזהירות רבה כמו שנזהר רופא כאשר הוא מנתח את החולה, אבל אם הרופא לא ינתח את החולה, החולה ימות ח"ו, וכמו שכותב רבי אייזיק חבר זצ"ל על דברי הגמרא (סנהדרין צח ע"א): "...אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שנתבקש דג לחולה ולא ימצא..." פירוש: "העניין כמו שאמר האריז"ל שקץ של משיח תלוי בגמר בירור הנשמות... וכמו שנאמר (יבמות סב ע"א) אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף וכו'... והם הנשמות השקועים במצולות ים שהם הולכים ומתבררים בכל דור... [ל]שכינה שהיא חולה בגלות כמ"ש (שיר השירים ב ה) כי חולת אהבה אני וכו'... וכן כאן אמר שיבוקש דג וכו' ש[דור ש] בן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים שכבר הגיע זמן גמר בירור הנשמות, ולא נשאר במצולת ים רק הסיגים שהם ערב-רב עזי פנים שבדור, ולכן נצרך לבוא משיח לאסאה לשכינתא שהיא חולה הנ"ל. [והערב-רב] נקראים דגים שבים ומצולה וכמו שכתוב בתיקונים (ד' ס ע"ב)... שהם הגורמים לישראל כל עוון שעליהם אמרו (יבמות מז ע"ב) קשים גרים כספחת וכו'... וישראל ביני ערב-רב הם [כ]חולה... וזה שנאמר שיבוקש דג לחולה ולא ימצא... ר"ל שיתמחון הערב-רב דמנהון ישראל הם חולה..." איננו יכולים לדעת כיצד הקב"ה יעשה את הבירור לגבי אנשי הערב-רב וכפי שציינתי יש מחלוקת בין הצדיקים לגבי עתידם של הערב-רב, ואפילו אצל הרב קוק יש התבטאויות סותרות וב"עין איה – שבת" (עמ' 106) כותב הרב:
תפקידנו אם כן איננו להכריע לגבי עתידם של אנשי הערב-רב, הקב"ה באמצעות הניסיונות הקשים יעשה את הבירור, אבל עלינו להכיר בקיומם , להכיר שהם פועלים באכזריות ובערמומיות וב"אחיזת עיניים", שהשנאה שלהם נובעת ממקור פנימי והיא שמנחה אותם ושיש כוח רוחני שמוביל את המהלך של הפגיעה בציבור האמוני והוא עושה זאת בתחכום רב. הבנה זו עוזרת לנו להשתחרר נפשית מהשעבוד להנהגת המדינה ולהיות ערניים לתחבולות המופעלות נגדנו. כך גם איננו מופתעים מגילויי האכזריות ומהשנאה של השמאל כנגד הציבור שלנו, וכך גם יהיו פחות משברים אמוניים בקרב הנוער שהמציאות הקשה סותרת אצלו את התמונה שחונך לפיה להבין את המציאות במדינת ישראל. ובכך אנו גם מתקנים את חטאו של הבל. כפי שכבר הסברתי עם ישראל ובמיוחד הציבור התורני מקושרים בפנימיותם למשה רבנו שהוא גלגול של הבל, לעומתם נשמות הערב-רב שגרמו לקין לרצוח את הבל מתגלגלים במשך הדורות, ובימינו הם השתלטו על הנהגת המדינה כחלק מתוכניתו של הקב"ה לתיקון העולם. הרה"ג משה צוריאל שליט"א הסביר היטב את טעותו של הבל במאמר שפורסם באתר בשם "שחרור מחבלים - ספין תקשורתי ". אביא קטע מהמאמר (המאמר מדבר על המחבלים אבל הוא נכון גם, להבדיל, על אנשי הערב-רב):
בימינו מתרחש תהליך דומה. הנהגת המדינה באמצעות התקשורת מובילים מהלך של "רצח אופי" לאנשי ההתיישבות ולאנשי התורה בכלל (וגם מפקירים את דמנו כפשוטו), ואנחנו ממשיכים ללמד עליהם זכות שיש להם כוונות טובות והם רק טועים בדרך מתוך חולשה. בהחלט סביר להניח שלחלק מהמשתתפים במהלכי ההתאבדות יש כוונות טובות והם רק טועים בדרך, אך "הגרעין הקשה" המוביל את תהליכי ההתאבדות עושה זאת מתוך שנאה אכזריות וערמומיות רבה ואסור לנו לחזור על טעותו של הבל ולהיות תמימים ביחס לכוונותיהם. ברור הדבר שאם כוונותיהם של מובילי "תהליכי השלום" היו לטובת עם ישראל הרי שתוצאותיהם המרות היו גורמות להם לשנות כוון באופן מוחלט. העובדה שהם ממשיכים בתהליכי ההתאבדות מראה ששולט בהם כוח רוחני שמטרתו לפגוע בעם ישראל. התורה מכנה את הכוח הרוחני הזה בשם 'שר הערב-רב' וגם נושא זה אפרט בחלק השני של המאמר. הרה"ג יצחק גינזבורג שליט"א כתב דברים דומים לגבי השייכות של קין והבל לימינו והוא מוסיף גם את דמותו של האח השלישי 'שת'(מתוך מאמר בשם "מבית שאול לבית דוד"): "שת הוא התשתית והבסיס לכל האנושות המתוקנת (והוא שרש נשמת משה, המתגלגלת בסוד משה-שת-הבל למפרע, כנודע), והוא גם הגלגול הראשון (של המת הראשון) בתורה, כמפורש ששת הוא "תחת הבל כי הרגו קין". האר"י מלמד כי שרשי כל הנשמות הם שני בני אדם הראשון – קין והבל – נשמות השמאל משרש קין ... ונשמות הימין משרש הבל. גם כיום, פשוט הוא, כי העימות בין השמאל לימין ...הוא בין נשמות משרש קין לנשמות משרש הבל. והנה גורלו של הבל הוא להרצח על ידי קין – כאז כן היום – ואז לחזור בדמותו של שת, באופן מתוקן יותר (ואף מציאותי יותר, כאשר ההבל המרחף מעל נאלץ לרדת אל תשתית המציאות). גם היום, הימין נתקף באופן הקשה ביותר על ידי השמאל, ועליו ליצור בתוך עצמו 'גלגול' מוחלט לדמותו של שת. גלגול כזה הוא פועל יוצא של נטילת הנשמה-ההשקפה הראשונה, ויציקת אותה אישיות עצמה בתבנית של נשמה-השקפה חדשה. " הרב גינזבורג שליט"א מפרש את השינוי הנדרש באופן אחר מאשר הדרך שבה ההשקפה הדתית – לאומית מבינה את המציאות, אך אפשר לקחת מדבריו את הנקודה הזו שהיא מתאימה לדברינו. אנו צריכים לצאת מהשעבוד למערכת השלטונית הרקובה ומהניסיון לראות במוביליה רק יהודים טועים בעלי כוונות טובות, ולהבין את המציאות כפי שהיא באמת.
Powered by !JoomlaComment 3.26
3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
||||||||||||||||||||||||
| < קודם | הבא > |
|---|






