דף הבית arrow דעות arrow פוליטיקה arrow למה פייגלין?
כה אדר התשע 11.03.2010
 
השבויים והנעדרים
זכריה באומל יהודה כץ
וצבי פלדמן
10136 ימים נעדרים
יונתן פולארד
8876 ימים בשבי
רון ארד
8547 ימים בשבי
גיא חבר
4589 ימים בשבי
מג'די חלבי
1752 ימים נעדר
גלעד שליט
1355 ימים בשבי
חיפוש
למה פייגלין? הדפס דואל
אוהד קמין
טז חשון התשסז 07.11.2006


 

בימים אלה, שבהם אנו ניצבים בפני בעיה שניתן להגדירה כבעיה המתמטית הפשוטה "כמה הם שתיים ועוד שתיים?" – משה פייגלין, העומד בראש "מנהיגות יהודית" מציג את התשובה הקרובה ביותר ל"ארבע".

 

מול רבים מבינינו שעלולים להצביע על טעות זו או אחרת בגישת פייגלין עלינו לציין כי מנקודת המבט שלנו, כבני אדם שכלתניים, היחס בין תשובותיו של פייגלין לתשובותיהם של האחרים לבעיית המצב הקיים הוא כזה, שבזמן שבו אצל פייגלין התשובה נמצאת תמיד קרוב ביותר לנכון, התשובות שמתקבלות מן האחרים הן רחוקות ביותר מהפתרון הנכון – כאילו דיברו באלפים או באפסים.

 

כך היה הדבר עד היום. היום הוא הפך לגרוע אף יותר. אם עד אתמול עוד היה ויכוח כלשהו על הפתרון הנכון, היום הם אף אינם נותנים תשובות כלשהן. אך מחר, כנראה, הם עלולים לשכוח אפילו את השאלה – לשכוח שהיתה בעיה כלשהי... הם עלולים לשאול אותנו "על איזו בעיה אתם מדברים?"

 

במובן זה, פייגלין ו"מנהיגות יהודית" מייצגים את התשובה השפויה היחידה - ולו רק במובן זה שהיא נובעת מכך שהם מכירים בקיומה האמיתי של הבעיה האמיתית, ושמתוך צורת מחשבה נכונה הם נותנים את התשובה שהיא, היום, הקרובה ביותר לפתרון הבעיה.

 

היום זה ברור יותר מתמיד כי כל הנמצאים על לוח המשחק הפוליטי וגם אלה המבקשים להציב עליו את עצמם אינם מייצרים פתרונות המתקרבים אפילו לפתרון הנכון, כי לצורך זה יש להגדיר כראוי את הבעיה – והם, האחרים, אינם עושים זאת. מה שפייגלין ו"מנהיגות" יודעים הוא, קודם כל, שהבעיה שלה הם מציעים פתרון איננה "ביטחונית".

 

פייגלין ומנהיגות יהודית גם אינם מציעים פתרון בדמות פוליטית כלשהי מהקיימות היום במדינת ישראל. למעשה, הם אינם מדברים כלל על פתרון בצורת אדם זה או אחר, אלא בצורתו היסודית הרבה יותר של פתרון: עקרון. העיקרון הוא הדת היהודית, מסורתה וערכיה, שהם, לפי התיאוריה שפייגלין מציג, אלה שימשלו בעתיד במצב המדיני של יהודי ארץ ישראל, בלי שישנה מי יהיה האיש שיעמוד אז בראש ממלכת ישראל העתידה.

 

במובן זה פייגלין הוא איש העתיד; הוא והתנועה שבראשה הוא עומד, "מנהיגות יהודית", מייצגים את התשובה החדשה והנכונה לבעיה הישנה והנכונה – וזו התשובה היהודית, הישנה-חדשה והנצחית באמיתותה, התשובה שנכונה מתמטית, מוסרית ועובדתית.

 

הביצה שישראל תקועה היום בתוכה היא היעדר תכליתיות, ומכך קיומו של ריק רעיוני המזמין את רעיונות האויב לחדור לתוכו ולייצר את הסערה האפיינית המתחוללת בכל מקום שיש בו פעולת השוואת לחצים. על יסוד ההתאמה העקרונית, אין הבדל עקרוני בין פעולת "השוואת לחצים" פיסית למטפיסית, אין הבדל בין "שתיים ועוד שתיים" ברוח או בחומר – כי בכל מקרה, התשובה הנכונה תהיה "ארבע". ה"ארבע" של המדינה היהודית העתידה הוא תשובה מסורתית יהודית, המהווה מכלול הצהרות המסופקות על ידי אנשי מקצוע המתמחים במסורת היהודית. שום דבר פחות מזה לא יספק את הפתרון העתידי המתאים לעם ישראל בארצו – וכיום מצהיר עליו, מכל האפשרויות הפתוחות לפני העם, רק אדם אחד: משה פייגלין.

תגובות
הוסף תגובה חיפוש
אני חש צמרמורת...
יואב ספיר 2006-11-07 13:19:28

אחרי המאמר הקודם על מצעד הגאווה, שמחברו טרח להצהיר שם כי ״נאמנותו לפייגלין אינה
עיוורת״ (כך!!), מפרסם הוגה החירות, הליברטריאניסט אוהד קמין, מאמר הסובב את ״האדם
האחד״. האם מישהו בפורום ״החווה״ קיבל החלטה אסטרטגית למצב את מנה״י מאחורי ״האדם
האחד״, לקראת שינוי אפשרי של שיטת הבחירות? או שכבר שכחנו, למשל, את מוטי? (מה איתו
באמת?)

ובכן, לא עוד מנהיג מוביל המוקף באנשי כשרון ומחשבה, אלא מעתה אמור:
מנהיג הוגה, המוקף בעושי דברו... עם כל הכבוד (הרב) למשה, צריך להזכיר שמדובר כאן
ברעיון, בדרך (שעליה אנו מתווכחים באתר הזה), ולא באדם מסויים, שעם כל חשיבותו (הרי
לא כל אחד יכול לעמוד בראש), היום הוא כזה ומחר הוא אחר.

אני מקווה שדעתי טרם
התישנה, פן אהפוך לטרוצקיסט...
מיקוד נוסף
אוהד קמין 2006-11-08 09:11:05

אולי יש מקום להוסיף לדברי משהו בענין פייגלין, כמיקוד נוסף:
אני אינני יודע אם
פייגלין יהיה ראש ממשלה - וזה לא משנה.
פייגלין וכל מי שסייע ומסייע לו הם חלק
מהפתרון למצב, שבמוקדם או במאוחר יתרחש כאן - ואת זכות הראשונים הזו איש לא יוכל
להפקיע ממנו.
בתגובה ליואב ספיר
אוהד קמין 2006-11-08 12:06:43

יואב ספיר הציג אותי כליברטריאניסט. הריני להצהיר שאינני; אני אובייקטיביסט או,
בעברית, מציאותאי.
כלומר: אני מחזיק בפילוסופיה האובייקטיביסטית או המציאותאית,
אשר הוגדרה על ידי הפילוסופית היהודיה אין ראנד. יסודותיה של המציאותיות אינם
שונים, עקרונית, מן היהדות - ושתיהן דוגלות, בין השאר, בחופש מלא כביסוד
פוליטי.
בזמן שהליברטריאנים דוגלים בכלכלה החפשית, המציאותאיים רואים אותה כביטוי
של צדק וחוקי המציאות המתאימים לשכל האנושי. היהדות מעניקה לכל התלכיד היבט מטפיסי,
על ידי הצהרה שיש לעולם בורא, והוא שמבטא את כל חוקי העולם, ובכלל זה את הטוב
והצדק.
תגובה לאוהד
יואב 2006-11-08 16:27:54

כבודו של משה במקומו מונח ולית מאן דפליג שתרומתו תוסיף להיכתב בספרי ההיסטוריה,
אולם לפי דעתי אנו מוכרים רעיון ולא איש, ואפילו מנה״י כתנועה פוליטית עשויה לפנות
את מקומה לתנועה אחרת, כל שכן אדם כזה או אחר.

אני מקבל את התיקון המושגי שלך
אבל אין בו כדי לשכך את פליאתי...
הוסף תגובה
שם:
דואל:
 
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."

 
< קודם   הבא >

מאמרים אחרונים בנושא פוליטיקה

צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה
יונתן רבלין/ג אדר התשע 17.02.2010
מוסר ופוליטיקה
יוסי שחר/ב אדר התשע 16.02.2010
זכות הצבעה ליורדים - שורש הויכוח
משה פייגלין/א אדר התשע 15.02.2010
שיר למפלגות הימין
משה פייגלין/כג שבט התשע 07.02.2010
דברים שרואים משם 2
משה פייגלין/כז כסלו התשע 14.12.2009

מאמרים נוספים של אוהד קמין

כב אדר התשע 08.03.2010
האינטרס המשותף
טו אדר התשע 01.03.2010
חיים ואיכות חיים
טו אדר התשע 01.03.2010
מלחמת דת
 
© 2010 קהילה אמונית
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.
אתר ג'ומלה