| וועדת ווינוגרד וקונספציית האויב כיעד בלבד |
|
|
|
אליקים העצני
יג אייר התשסז 01.05.2007 
*נכתב לפני פרסום הדו"ח היום נדע, האם תיגע וועדת ווינוגרד גם ב"סלע האם"- בהשקפת העולם המונחת ביסוד האסטרטגיה המדינית והצבאית. שכן, לא רק תפיסה צבאית קרסה במלחמה האחרונה, כ"א האידיאולוגיה השלטת באליטות הישראליות, שהכתיבה את התפיסה הזו. למשל, במלחמה האחרונה נקברה האקסיומה, שכל עוד אין שלום, כלכלתנו לא תוכל להבריא. נתניהו טען והוכיח שטרור, ואפילו מלחמה, אינם עוצרים את שגשוגה של כלכלה ששוחררה מכבליה.. עוד הוכיחו תוצאות המלחמה, שגם "מלחמת-אין-ברירה" אינה חופשית מאידיאולוגיה. לא רק האסטרטגיה של תכנית שליפן הגרמנית לתקוף את צרפת מצפון, דרך ארצות השפלה, נבעה מגישה פוליטית פולשנית והתקפית, ומאידך קו מג'ינו הצרפתי יסודו הפוליטי-תרבותי היה בגישה הפוכה של מיגננה, אלא אף מלחמת לבנון השנייה שנולדה מתגובה גרידא על פרובוקציה, ניהולה לא היה מנותק מן האידיאולוגיה של הקודקודים, הצבאיים והאזרחיים. האם חקרה וועדת ווינוגרד את המניעים הנפשיים שגרמו לשלישייה האחראית - רוה'מ, שר הבטחון, הרמטכ'ל - להשליך הצידה תכנית של כיבוש קרקעי להפסקת ירי הקטיושות שהוכנה ותורגלה מראש, לטובת גיחות חסרות פשר ורוויות דם - פנימה והחוצה? ושמא פעלה כאן הכרתית ותת-הכרתית רתיעה פאבלובית מכל מה שמריח "כיבוש" ו"קרקע", רפלקס שכמו כל דבר במחנה השלום יש לו ביטוי סיסמתי: "לא לשקוע בבוץ הלבנוני?" וההימנעות האינסטינקטיבית מהשתלטות על שטח תוך העדפת "אש מנגד", האם לא הביעה תפיסה כללית - "מנגד תראה את הארץ, ושמה לא תבוא?" והתיאוריות המשונות סטייל "הבלגה", "הכלה" ו"הוגעה" - שהצבא כבר השליך לפח מבלי לחכות לווינוגרד - מניין באו, אם לא מבית המדרש הגורס שא'א להכניע ולנצח אוייב טרוריסטי, אסכולה ההופכת את ההיסטוריה האנושית על ראשה ומתיימרת לקבוע, שלא נצחונות צבאיים מכתיבים "פתרונות מדיניים", כ"א להיפך? וכך לעגו לשאיפה הנורמלית לנצח - ושוב במנטרה: "אם לא ילך בכח, אז ביותר כח?!", ומול הדרישה להגיע להכרעה העמידו דוקטרינה של "עימות מוגבל", ומדיניות של "איתותים" ו"העברת מסרים": הפצצות והפגזות סמליות ע'י מטוסים ותותחים, גיחות של יחידות-עלית. הכל בהנחה, שניתן להתחמק מן הדבר עצמו והאוייב יירמז ע'י "ריח הצלי" ו"צילצול הכסף" בלבד: וכי אצלו אין שואלים "הלנצח תאכל חרב"? מסתבר, שלא! נשאלת השאלה, האם במחיר הקרבנות, אובדן ההרתעה וזריעת זרעי המלחמה הבאה תגיע גם וועדת ווינוגרד אל המסקנה הזאת? עוד נחשפה בצופן האידיאולוגי של השלישייה המובילה הרתיעה האינטואיטיבית מכל מה שמריח "כוחניות", אביזר נוסף מתיאטרון-האבסורד של מחנה השלום: הלא עצם הגדרתה של מלחמה היא הפעלת כוח והכרעה בכוח, ואיך ניתן לנהלה ברוח אנטי-כוחנית? אם תרצו, כאן הכשל בתמציתו: נסיון גרוטסקי, ראשון בהיסטוריה, לנהל מלחמה תוך הימנעות מודעת מלהפעיל כוח מכריע! עוד בספטמבר 2004 פירסם אל'מ (מיל.) יהודה וגמן מאמר תחת הכותרת "הישגי צה'ל נמחקים ע'י הקונספציה", בו חזה את מה שאכן התרחש, כולל "תחליפי הכרעה" ו"דימוי" או "בימוי" ניצחון ברוח נאומי השלישייה לאחר הכשלון. וגמן אף הצביע על העיוות של כינוי הטרוריסטים "יריב" ולא אויב והזהיר - ש"ההוגעה" סופה שתוגיע את צה'ל. נותר לקוות שוועדת ווינוגרד לא תמנע עצמה מלעסוק בכשלים הקנספטואלים שאל'מ וגמן איתר, וגם במצע האידיאולוגי ההזוי, שעליו צמחו.
Powered by !JoomlaComment 3.26
3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
|||||||
| < קודם | הבא > |
|---|
