| לפרשת תזריע - החוקה האלוקית |
|
|
|
הרב דודי שפיץ
כו 'אדר ב התשסח 02.04.2008 
פעם אחר פעם בכל צורת הופעה של הצרעת, באדם, בבגד או בבית, נקרא הכהן לקבוע אם זו צרעת וכיצד לטפל בה. אומרת התורה "וטמאו הכהן" או "וטהרו הכהן", כלומר אין כאן רק החלטה הנובעת באופן טבעי ממצבם של הנגעים אלא החלטת הכהן קובעת אם ישנה כאן צרעת וממילא המצורע מטמא או שאין כאן צרעת וממילא גם טומאה אין כאן. צורת הלכה זו מיוחדת היא בתורה, שבדרך כלל מאפשרת לכל אדם מישראל לקבוע את ההלכה, אם הוא רק יודע כיצד. להלן ננסה לעמוד על פשר צורת ההחלטה בעניין הצרעת. במדרש במדבר רבה מובאים דברי רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו ביחס למושג הטומאה "לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: חוקה חקקתי גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזירותי". משמעות דברי ר' יוחנן בן זכאי הם שלשווא נחפש סיבה טבעית או חומרית לטומאה ולטהרה, חוקה אלוקית היא ויוצרת מציאות מכוח עצמה. עניין זה יוכל להילמד יפה מטומאת הצרעת. אין הצרעת מטמאת כמחלה מרגע הופעתה. רק קביעת הכהן, היא זו שגורמת לה להיות מטמאה. לפני קביעת הכהן שזו צרעת, הנגע אינו מטמא ואחרי קביעת הכהן הוא כן מטמא גם בלי שהתרחש בו כל שינוי פיזי. כאן מורגש היטב כי מושג הטומאה כולו נובע מגזירה אלוקית המובאת מפי הכהן ולא כטבע ממחלה שלקה בה הנגוע. כך, אפוא, נקבעת המציאות על פי החוקה האלוקית, המיושמת על ידי האדם. דבר דומה לזה מצאנו גם במצוות קידוש החודש בזמן שקידשו על פי הראיה. הכללים, כלומר החוקה, נקבעו בתורה היישום נעשה על ידי בית דין הדן בקידוש החודש, דהיינו על ידי האדם, ללמדנו שישראל מקדשים את הזמנים. כמו במצוות תורניות אלו גם במצוות מעשיות, כלליות. קדושת ארץ ישראל נקבעה על ידי החוקה האלוקית. ביטויה של קדושה זו במציאות נעשית על ידי עם ישראל. ככל שעם ישראל יתמיד במימוש חוקה זו במציאות כך יטיב עם עצמו ועם העולם כולו.
Powered by !JoomlaComment 3.26
3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
|||||||
| < קודם | הבא > |
|---|
