| לפרשת מטות – ירושת הארץ בחיים בה |
|
|
|
הרב דודי שפיץ
כ תמוז התשסח 23.07.2008 
בפרשת מטות מופיע סיפורם של שבטי ראובן, גד וחצי שבט מנשה. כידוע פונים הללו, מחמת המקנה הרב שלהם, אל משה רבנו בבקשה " יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה: אַל-תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן." כלומר מסתפקים הם בנחלת הארץ בעבר הירדן המזרחי לצורך מקניהם ואינם מבקשים להמשיך אל לב הארץ. משה תחילה נבהל מבקשתם זו, הנחזית בעיניו כחטא המרגלים, אולם נחה דעתו בתנאי, שהציבו להמשיך עם כל העם כחלוצי צבא עד גמר התנחלותם בארץ כולה. אעפ"כ נראה כי לא נחה דעתו של משה רבנו ואומר המדרש, שהוא צירף את מחצית שבט מנשה לשני השבטים, כדי שבאמצעות חציית השבט ישמר הקשר בין שני עברי הירדן ותמנע התנתקותם של שבטי ראובן וגד משאר השבטים. למרות חציית שבט מנשה ולמרות הפטריוטיות של שבטי ראובן וגד אנו רואים במדרש שעצם בקשתם להתנחל בעבר הירדן המזרחי ולא בלב הארץ מצביעה על רפיון בקשר שלהם לארץ ישראל. אומר המדרש: "לכך גלו תחלה מכל השבטים, שנאמר, ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי. ומי גרם להם. על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל מקניהם ומנין, ממה שקראו בעניין ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד". פירוש הדבר, שאמנם יתכן אפילו שהיה הכרח להשאיר חלק מעם בני ישראל בעבר הירדן המזרחי אבל רצונם החיובי בכך, שלא כאילוץ וביתר שאת שהיה רצונם זה בשביל רכושם, מקניהם. ליקוי זה בקשר שלהם לארץ, הוא שגרם להם, בבחינת מידה כנגד מידה, שיגלו ממנה ראשונים למרות היותם חלוצים במלחמה על הארץ נגד העממים שישבו בה לפנים. נמצאנו למדים ממעשה זה, שאין די בנכונות ובהקרבה למען האומה וארצה, אלא עיקר הקשר לעם ולארץ, הוא בשגרת החיים ומתוכם בירושת הארץ. הנכונות לצאת חלוצים למלחמה, אמנם חשובה היא מאוד ואכן, חששותיו של משה רבנו מחזרת חטא המרגלים פגו עם הצבת התנאי של שני השבטים שיצאו חלוצים, היות שיש בזה יציאת ידי חובה כלפי כלל הציבור וכלפי העם כולו אבל מנקודת המבט העצמית של בני ראובן וגד עצמם יש כאן ליקוי בשאיפתם להגיע אל הארץ המובטחת.
לעיון במאמר לפרשת מטות משנת תשס"ה – ירידה למימוש היעוד.
לעיון במאמר לפרשת מטות משנת תשס"ד –יהדות בהנהגה מדינית.
Powered by !JoomlaComment 3.26
3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved." |
|||||||
| < קודם | הבא > |
|---|
