דף הבית arrow דעות arrow פוליטיקה arrow מ"בית יהודי" למלכות יהודית-עברית-ישראלית על מלוא ארץ ישראל
כו אדר התשע 12.03.2010
 
השבויים והנעדרים
זכריה באומל יהודה כץ
וצבי פלדמן
10137 ימים נעדרים
יונתן פולארד
8877 ימים בשבי
רון ארד
8548 ימים בשבי
גיא חבר
4590 ימים בשבי
מג'די חלבי
1753 ימים נעדר
גלעד שליט
1356 ימים בשבי
חיפוש
מ"בית יהודי" למלכות יהודית-עברית-ישראלית על מלוא ארץ ישראל הדפס דואל
הלל ויס
ט טבת התשסט 05.01.2009


במהות "הבית היהודי" נשבה רוח פרובינציאלית שמקורה ביו"ר הוועדה מסדרת, תרתי משמע, אלוף  עמידרור שלא מוכן היה לקבל סירוב פקודה כאופציה גם אם הוכח שאופק הצבא, המסורס בידי תקשורתנים, הוגי שמאל וסופריו, פסיכולוגים מתנדבים להרע ואווילי הפוליטיקאים הוא שריסק את ישראל בלבנון כדברי האלוף רון-טל ואף כדברי הרמטכ"ל בוגי יעלון בספרו "דרך ארוכה קצרה". כך ניכרות המניפולציות הוולגריות ההססנות והפחדנות באין מטרה ב"מלחמת הבחירות" ברצועת עזה. לצבא ישראל אין מטרה לנצח ולמגר את האויב על אף ארבע מאות המטרות בשל רוח העיוועים של התפיסה העצמית של היהודי, החי רק כדי שיחסלו אותו. היינו שואב את צידוקו מאויביו.

כדאי לחזור לשירי חנוכה של ביאליק שטבע את המטבע "עופרת יצוקה" המוסב על הסביבון בשיר הילדים "לכבוד החנוכה", [נוסח ראשון 'כרכר' הוא הסביבון המודרני]. נראה שהעופרת היצוקה מתכתבת עם 'קורי העכביש' של נאסרללה. העופרת הפכה לסביבון מוכה עץ.

שיר החנוכה האמיתי של ביאליק הוא "אין זאת כי רבת צררתונו/ אם לחייתו טרף הפכתונו[...] "את דמכם נשת ולא נרחמה". יקרא הקורא את מלוא השיר וילמד אותו בעל-פה! שיר  שהמסר שלו ברובו אינו  פחות ממחמוד דארוויש ופאדוה טוקאן, המשוררת משכם שהביעה רצון לאכול את הכבד של החייל הישראלי. אחרי עשר שנות כניעה בעזה וירי ללא חשבון על כל יהודי מותר לנו למחוק את כל יושביה. לא מותר, אלא חובה! ישתו הם הים של עזה כחזון ערפת. אבל לפי האתוס המזויף של שר הביטחון ובית הגידול שלו אנו "לא נוקמים ולא מתלהמים". אנו רק הורגים עם ריח של בושם בטוהר הנשק של צה"ל. מחכים לסרקוזי שיגיד לנו "תחזיקו אותנו".

 ואילו "הציונות הדתית" שבוית המפד"ל  היא המספחת שמוכנה לסבול את הלהג "הדמוקרטי" הזה.

הציונות הדתית רחוקה מאוד מהבנת ייעודה שהוא דגל ירושלים של הראי"ה ולא עבודה זרה בשיתוף כדרכה בקודש, היא עדיין תנועה ריבונית וכנועה שחייבת להשתחרר מכבליה ולהנהיג מכוח התורה, הנבואה והאמונה. התורה מסיני, הבלתי מוחלפת, היא  עניין אינטלקטואלי מודרני תמיד, מלא ריבונות וחירות,  ולא רק מחסן של ציטוטים ללא יישות העומדים לקישוט לתבלין הדמוקרטי. הבית היהודי במהותו מאמין בסיסמאות הנבובות של המדינה היהודית והדמוקרטית. תוך איבוד כושר האבחנה מלכתחילה. כמו שהיא "יהודית" כך היא "דמוקרטית".

בימי זבולון המר תפיסת החינוך הגיעה למיטבה הממלכתי באירוניה באימוץ הדמוקרטיה כעקרון הגובר על כל עיקרון אחר. היינו שהמפלגה הלאומנית הערבית "המתקדמת לשלום", גלגול של "בני הכפר" בגליל היא המפלגה הכשרה אבל מפלגת כהנא הי"ד היא הפסולה.

כעת עיקר החידוש בבית השכן ב"איחוד הלאומי" הוא  שהסכים לקבל בחדווה את ד"ר מיכאל בן ארי איש כהנא נציגו של מרזל ובכך יש תיקון גדול.

הציונות הדתית "נאורה" מדי כדי לאמץ לחיקה את הרב שלום וולפא איש חב"ד וחשוכה מדי כדי לפנות לדודי זילברשלג. נתונה ללחצים ומניפולציות של קבוצות לחץ ואיומים. הסיסמה הטהורה של מנכ"ל ישיבות ההסדר בראון: "ממימד ועד מרזל" הייתה אך כסות לכיבוש הפרובינציאלי של אורלב, נביא המפד"ל החדשה המבטא את המפד"ליזם במהותו. הויתור על הפריימריס הוא שהייה המסמר העיקרי בארון המתים.

הבית היהודי הוא במהותו כינוי ל'שטיבל' ולא למלכות רועצת. התורה - תפיסת שלטונה הבסיסית אין לה  זיקה מהותית לדמוקרטיה אלא בבית הדין של תורה [סנהדרין] ולאחר שנימנו 'שבעת טובי העיר' קשה מאוד להדיחם. הפסוק: "אחרי רבים להטות [..]ולא תהיה אחרי רבים לרעות" הוא בעיקרו בבית דין של תורה ולא במשפח הנוהג במדינת ישראל שכל ענינו רדיפת יהודים. עקירת המשפט הזה מיסודו והנהגת משפט האומה הוא משפט התורה הוא העיקרון שהיה חייב להתנוסס בראש בנק המטרות של הציבור היהודי. כל ינוקא למד שקשר רשעים אינו מן המנין ושפנחס או כלב ויהושע היו אלה שצדקו ולא הציבור או העם עם הערב רב.

העיוורון העקשני לדבוק בכלי המדינה שסטתה מדרכה אינו מאפשר כל הנהגת אמת אלא חיקוי להתבוללות הלאומית. עיוורון וכניעה לכרכורי מותגי הפרסומת, שימוש בסקרים ויחצנים כמנהיגי האומה. פתיחת אתר מפואר להמלצות הציבור תוך שיטוי הציבור בשותפותו המלאה זו עיקרה של הדמוקרטיה. לידיעת המקונן עמידרור והמנהיג על -תנאי ואולי לידיעת  השבוי השני בידי הפוליטיקאים הפרופסור דניאל הרשקוביץ: שריפת מחסני המזון בנסיבות מסוימות היא לא האופציה הגרועה ביותר. ישנה גרועה ממנה. הכניעה שהיא חילול השם, המורך והתבוסה.  המאבק בהנהגה האזרחית של הצבא שאינו "בורר את משימותיו" הוא תנאי למה שהבריות קוראות מפלגת שלטון כלומר להנהגה לאומית.  ישיבה באופוזיציה בנסיבות שנוצרו היא תנאי ראשון.

כי מהי תנועה שלטונית אם לא הצבעה על איום אסטרטגי, על הריקבון שפשה בעם היהודי וסימול דרכי הפתרון תוך דוגמה אישית. ומהי ההנהגה של היום של "הבית היהודי" אם

לא ההתכנפות סביב הלאטקי"ס והפונצקי"ס, מה שנקרא "החינוך היהודי" ו"לימודי הליבה". אתם לא מחנכים, לא מסוגלים לחנך ואסור לכם לחנך.נוער הגבעות הוא שיחנך אתכם.

גם הרבנים המורדים לחמש דקות גילו הססנות רבה בערך כמו צה"ל במלחמת הבחירות המתנהלת מעל העננים ברצועת עזה וגם להם יש אחריות בפיצול. בכך תרמו לבלבול של הפרישה מאוחרת מאוד של אורי אריאל שלא גילה מנהיגות מי יודע מה.

מה עושים עכשיו! מתאחדים בבלוק טכני עם כל מה שזז. קודם כל עם האיחוד הלאומי. אנו שני ראשים של חייה אחת. מחזרים ללא בושה אחרי פייגלין ומורחקי הליכוד. מתקשרים לחרדים ומבטיחים להם  כל מה שהם רוצים ואוהבים. הרי שבעים אחוז כך נאמר בסקר מעוניינים בלימודים אקדמיים.

מתחברים לליברמן ועוקפים את נתניהו מכל כיוון. כך יוצרים מפלגת שלטון!

תגובות
הוסף תגובה חיפוש
נחישות חינוכית וריאליזם פוליטי
יהל ווילפנד 2009-01-05 17:44:17

אני מסכים בכל לב עם הכותב המותח ביקורת על עסקני המפד"ל, אשר דיברו על אחדות,
אבל יצרו את "הבית היהודי" המגוחך, העלול לא לעבור את אחוז החסימה ולהוריד
לטמיון את הקולות של יהודים טובים.
מול הרפיסות של המימסד של המפד"ל אשר שיאה
הוא בתפילה להעניק תבונה לאולמרט מפצח הגולגלות מעמונה, שאינו מדבר על נצחון אלא על
הפסקת אש עם החמאס המתועב - צריך להעמיד תורת מדינה אמונית, וזה מפעל חינוכי ארוך
ומורכב מאוד.
באשר למצב לקראת הבחירות הרי שהוא קשה מאוד. האיחוד הלאומי ניצב על
גבול אחוז החסימה וגם אם יעבור אותו, המפלגה תשאר באופוזיציה ותוכל למחות ולא
יותר.
חיזוק הליכוד הוא אפקטיבי בהרבה, משום שבמקומות 30 - 39 ישנם מועמדים
אמוניים רבים, ופייגלין כח"כ, יוכל להפעיל אותם, וחכי"ם נוספים בליכוד
שנבחרו בקולות "מנהיגות יהודית", כדי להתמודד עם המשבר הצבאי,הדיפלומטי
והכלכלי-חברתי , שאולמרט יוריש מאחריו.
נתניהו משווק את ממשלת השמאל ומפגין
זחיחות דעת ושטחיות ולא מנהיגות.
האדם היחיד בעל היכולת לשלב ריאליזם עם נחישות
רעי...
הוסף תגובה
שם:
דואל:
 
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."

 
< קודם   הבא >

מאמרים אחרונים בנושא פוליטיקה

צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה
יונתן רבלין/ג אדר התשע 17.02.2010
מוסר ופוליטיקה
יוסי שחר/ב אדר התשע 16.02.2010
זכות הצבעה ליורדים - שורש הויכוח
משה פייגלין/א אדר התשע 15.02.2010
שיר למפלגות הימין
משה פייגלין/כג שבט התשע 07.02.2010
דברים שרואים משם 2
משה פייגלין/כז כסלו התשע 14.12.2009

מאמרים נוספים של הלל ויס

 
© 2010 קהילה אמונית
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.
אתר ג'ומלה