דף הבית arrow דעות arrow דת חברה ומדינה arrow חזרנו אל בורות המים
כט אדר התשע 15.03.2010
 
השבויים והנעדרים
זכריה באומל יהודה כץ
וצבי פלדמן
10140 ימים נעדרים
יונתן פולארד
8880 ימים בשבי
רון ארד
8551 ימים בשבי
גיא חבר
4593 ימים בשבי
מג'די חלבי
1756 ימים נעדר
גלעד שליט
1359 ימים בשבי
חיפוש
חזרנו אל בורות המים הדפס דואל
משה פייגלין
כט סיון התשסט 21.06.2009


ביום שישי, לפני שבועיים, יצאנו קבוצת רוכבי אופניים לטיול ניווט בהרי השומרון. מאז הניווטים הצה"ליים האחרונים, ספר כל אחד מהמשתתפים לפחות שני עשורים, מה שלא הפריע לנו - כישראלים אמיתיים - לזלזל בכל כללי הנווט הבסיסיים ולמצוא עצמנו "מבורברים" לגמרי בשטח לא מוכר. הטיול שאמור היה להסתיים קודם צהרי היום, התארך מאוד ובתוך זמן קצר נגמרו המים שברשותנו. למזלנו, זרוע השומרון בבורות מים מצוינים, שרבים מהם נחצבו עוד בתקופה הכנענית. בספרו על מזבח יהושע בהר עיבל, מסביר הארכיאולוג אדם זרטל, שהידע באיתור הנקודות הנכונות בשטח לחציבת בורות אגירת המים, כמו גם טכניקת החציבה והטיוח המיוחד שלהם, היו מיומנות כנענית שלא היתה ידוע בתחילה לישראלים יורשי הארץ. רק בהמשך למדו שבטי ישראל את אומנות איסוף ואגירת המים הזו, אך הבורות הכנעניים הוסיפו ושמשו תשתית למערך אגירת המים המשמש עד היום את ערביי הסביבה. המושג "בור סוד שאינו מאבד טיפה" המופיע במסכת אבות לתיאור תלמיד חכם שתורתו אינה משתכחת, מלמד כי תרבות הבורות הפכה חלק בלתי נפרד מהווי הארץ. נעמי שמר, עוד הספיקה להתגעגע לבורות המים בירושלים של זהב, בורות המים שקדמו לצנרת והברזים המודרניים.

אנו - הרוכבים הרגילים במים זורמים ובמי עדן, לא הזדרזנו לשתות מן הבורות שמצאנו בשטח. אך טעמם של המים הצלולים והקרירים שהעלנו בלית ברירה מן הבורות החתומים ומתוחזקים היטב על ידי ערביי הסביבה, עלה על כל מה שהבאנו בכלינו. איכות המים הללו, כשהם נאגרים נכון ובחושך מוחלט, עולה כנראה על כל מה שאנו מכירים.

משבר המים בישראל - לפחות עבור משקי הבית - הוא משבר מים מלאכותי. בורא עולם ממטיר על הארץ שבחר לנו, די גשם. חישוב פשוט מראה שגם בשנה בה ירדו גשמים בכמות שמתחת לממוצע הרב שנתי, סופג גג בית רגיל כמות משקעים שיכולה לספק את כל צרכי הבית והגינון של כשלוש משפחות. הבעיה אם כן אינה בכמות הגשמים אלא ביכולת לאגור אותם. המרחב הנדרש לאגירה שכזו אינו קיים בבניה העירונית המודרנית. האם אנו מסוגלים לשוב ולחדש את תרבות בורות המים?

בכל בניין חדש שמוקם כיום בישראל, נחצב קודם לכן מרחב חניה תת קרקעי. משאבי החניה שמחוץ לבניין נגמרו והדיירים למדו להשתמש במשאב שמתחת לרגליהם. גם משאבי המים הולכים ומתכלים. אם ניתן לחצוב קומת חניה, מדוע לא ניתן לחצוב מתחתיה קומה אגירה מבוטנת שאינה מאבדת טיפה ולהזרים אליה את מי הגשמים מגג הבניין?

 

*פורסם במקור ראשון 

תגובות
הוסף תגובה חיפוש
יזמות בתחום המים
יהל ווילפנד 2009-06-22 16:45:47

באתר זה הופיע לפני כמה חודשים מאמר מצוין של רותם מירון, על משבר המים,החושף את
אוזלת ידן של הרשויות.
הבעיה לדעתי היא המנגנון המסורבל של נציבות המים ומקורות
החונק כל יזמות פרטית כפי שצוין במאמר, וכפי שרותם מירון הציע, בתחום מאגרי מים
קטנים.
בשלב הראשון יתכן שכדאי לעודד חברות קטנות לקידוחים או פרויקטים נקודתיים,
במקום הפרסומות המגוחכות על הדוגמניות עם העור המתקלף.
הוסף תגובה
שם:
דואל:
 
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."

 
< קודם   הבא >

מאמרים אחרונים בנושא דת חברה ומדינה

התקשורת העויינת אוהדת את ההתנחלות - הערבית
אליקים העצני/כא אדר התשע 07.03.2010
המן דיניג'אד
משה פייגלין/טו אדר התשע 01.03.2010
מלחמת דת
אוהד קמין/טו אדר התשע 01.03.2010
אתרים לאומיים למדינת לאום
יהודית דסברג/יא אדר התשע 25.02.2010
חובת הבחירה
משה פייגלין/ט אדר התשע 23.02.2010

מאמרים נוספים של משה פייגלין

כה אדר התשע 11.03.2010
לפסגת החרמון
טו אדר התשע 01.03.2010
הטעות של המוסד
טו אדר התשע 01.03.2010
המן דיניג'אד
ט אדר התשע 23.02.2010
חובת הבחירה
 
© 2010 קהילה אמונית
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.
אתר ג'ומלה