"למה חומש תחילה?"

כבר יותר משנתיים הישוב החרב חומש מאוכלס למעשה בצורה רצופה ע"י צעירים יהודים שגרים שם באוהלים וסועדים גם בשבתות וחגים. יחד עם בועז העצני הקימו הצעירים האלו מטה "חומש תחילה" שדורש לבנות את הישוב מחדש. החיילים לא מצליחים לתפוס את הצעירים, הם לוקחים משם כל רכוש (אוהלים, אוכל, סכו"ם) ומשחיתים את מה שהם לא יכולים לקחת.  נאלצים הצעירים לקבור את האוכל כדי שישאר להם מה לאכול בשבת. תת-אלוף נועם תיבון היה מגרש כל שבת את צעירים, ע"י חיילים דתיים, תחת הכותרת "התראות בטחוניות" שעליהן מותר לחלל את השבת, כדי שלא ייפגעו. למעשה חשפו שאת הפקודות לגירוש הוא נתן כבר ביום שני ואותן "התראות בטחוניות" לא היו אלא תרגיל נוסף של אנשי הצבא נגד אויבי השמאל: המתנחלים.

יש להבין, מה מיוחד בחומש: חומש היה ישוב חילוני קטן ומבודד שספג כמה רציחות והתחיל להתדלדל עד שהוא קיבל חיזוק של משפחות דתיות לאומיות כשנה לפני חורבנו. הישוב חולש על כל האזור, ורואים משם בבירור את כל גוש דן. עקב חשיבותו הבטחונית, הצבא החליט להישאר שם ולא לתת לפלסטינאים לגור או להיכנס למקום. השטח נשאר שטח C בניגוד למקומות האחרים שנמסרו. גם השר אלי ישי אמר בזמנו שהוא לא מבין למה לא מאשרים בניה במקום, שהרי זה גם יקל על הצבא בסופו של דבר.

אם יאשרו בניה בישוב החרב חומש, יצטרכו לבטל את "חוק ההתנתקות" האוסר על היהודים לגור בישובים שפונו.

ההתנתקות בעיני השמאל, מהווה את אבן הפינה לטרנספר הגדול המיוחל, של כל הישובים ביו"ש. ביטול חוק ההתנתקות, משמעו שבירת חזון הפוסט-ציונות שהתדרדרנו בו, והחזרת מדינת ישראל כולה למסלול ההתיישבות, בניגוד לכל רוח אוסלו.

יש במהלך הזה כדי להכניס הרבה יאוש אצל אויבי ישראל, וגם כן אצל אחינו השמאלנים שעדיין שולטים במערכת השלטון, למרות האחוזים המעטים שהם מהווים בתוך כלל ישראל.

 ========================================================================================= 

"איך מפרקים מדינה?

העולם מכיר את ה-CIA כגוף מכובד וחשאי הלוחם נגד הטרור בעולם כולו. אומנם, יש לארגון מחלקות פחות מבצעיות ולא פחות יעילות: מימון המהפכות וההתנגדויות לכל מדינה שארה"ב רואה לנכון להחליף את שלטונה. כך מימנו מורדים מוסלמים באפגניסטן, בסין, הפילו והחליפו שלטונות בדרום אמריקה. השיטה היא פשוטה: יש לסמן את האופוזיציה לשלטון והארגונים מסביבו, ליצור עמה קשר, ולארגן לה נשק או אמצעים כספיים כדי לפורר את השלטון הקיים. הדבר הוא חצי חשאי.

כך ידידת ישראל הגדולה מימנה במשך שנים דרך ה-CIA את הקרן לישראל חדשה. הקרן הוותיקה עוזרת ומממנת בעצמה מאות עמותות פרו-פלסטיניות, תומכת ב"זכות השיבה" של הערבים, נלחמת בהריסת בתיהם. גם כאן, האויב הערבי (וגם יהודים אתם, בעוונותינו), נמצא בפנים, רק צריך לעזור לו להתארגן כדי להפיל את מדינת ישראל. קרן פורד שמימנה במשך שנים ארגוני טרור נגד ישראל, הפסיקה את הזרמת הכספים אליהם אחרי שבית משפט אמריקאי חייב אותו, ואז הוא העביר את כל המשך המימון לקרן לישראל חדשה. הקרן במאבקה נגד המדינה היהודית הוכיחה את עצמה. מאז כל העולם המערבי כבר לא מסתיר שהוא מממן את הקרן. כל מדינות אירופה תרמו לארגון "שוברים שתיקה" שמטרתו (כרגע), להפליל את ישראל במלחמת עופרת יצוקה, גם שם זה היה דרך הקרן. רוב הכסף של הקרנות האלו, משמש למלגות לערבים ישראליים באוניברסיטאות, להגנה משפטית של אזרחים ערבים. באופנה האחרונה הקרנות האלו הבינו שכדאי לקנות פוליטיקאים ישראלים שמאלנים קיצונים, בעלי הבנה עמוקה של מנגנוני השלטון הישראלי כדי לעזור להם במזימתם. כך פרש יוסי ביילין לעסקים ועוסק בכלכלת "שלום". חיים רמון פרש השנה, האם גייסו אותו גם כן?

מה שבטוח שאין למדינת ישראל כל אסטרטגיה, לא כללית ולא פרטית, נגד הגייס החמישי הזה שמחולל נזקים אדירים שחלקם יהיו גלויים רק בעוד כמה שנים. אפשר להפיל ולגרום נזק לאותם גופים דרך חקיקה, (הכנסת, שר המשפטים), דרך מס הכנסה (לעשות להם את המוות עד שמוצאים משהו), דרך השב"כ, לארגן להם מלכודת בטחונית ולהאשים אותם בסיוע לרצח, אפשר אפילו להשתמש במעצרים מנהליים. בכל מקרה יש להקפיא את הנכסים שלהם.

כמו בכל פעולה, יש לדאוג קודם לבשל היטב את המוח הישראלי ע"י סדרת "כתבות" "וגילויים" כדי "שצעדי החרום" של השלטון יתקבלו בברכה והבנה.

 =========================================================================================

"יצוא כחול לבן: אובדן עצמי"

בסימטאות שמחברות את קרית ארבע למערת המכפלה יושבים כמה בתים שנבנו בתקופת שמיר ואחריו, כולם ללא אישורי בניה. כבר הבטיחו בקרבת אל"מ דרור וינברג הי"ד שלא תהיה בעיה להרוס אותם "בהזדמנות הבאה". הוא לא תכנן, לצערנו, להיות בעצמו "ההזדמנות". אז קם שרון ואמר על במת הטלוויזיה, שזאת "ההזדמנות" לבנות בתים יהודים ולחבר את קרית ארבע למערת המכפלה. מיד קמה קואליציה ערבית-שמאלנית-תקשורתית-אירופאית-אמריקאית, ובקשו לעצור את המזימה, ואז כביכול שרון נכנע, אבל בכניעה שהוא הזמין לעצמו. וכן, כמה ימים אחרי זה, שרון שלח שוטרי יס"מ להרוס כל ניסיון של הקמת מאחז במקום (מאחז "הגיבורים"), מאות נערים הוכו, ציוד הוחרם ונשבר, אנשים נעצרו בכל פעם שהמאחז קם מחדש, כל זה תחת פקודות שרון עצמו.

השיטה מצאה חן בעיני נתניהו והוא החליט להשתמש בה במקום היחיד שכל הבוחרים שלו רואים לגיטימציה לבנות: ירושלים. "איש לא יעצור אותנו בירושלים", "אנחנו בונים בירושלים המזרחית...". כל זה גרם לקואליציה המסורתית לקום כדי לעצור אותה. ואכן, נתניהו עצר את כל אישורי הבניה, גם בפסגת זאב, גם במעלה אדומים, גם ביו"ש, גם בשיח' ג'ארח. בכל מקום. אבל הוא יצא מנצח פעמיים כמו רבו שרון: להיראות "לאומי" בשביל הבוחרים, ובפועל להיות "נכנע" לאלו שהוא באמת מפחד מהם.

ישנן שיטות של אובדן עצמי שזכינו אפילו לייצא לחו"ל: מיד אחרי חתימת הסכמי אוסלו הראשונים, ערפאת היה מפר כל נייר שהוא חתם עליו. רבין שלא רצה לעשות מעצמו צחוק, וגם לא רצה להגיב צבאית, פירשן כל הזמן שערפאת "לא יכול", או "לא רוצה", או שהוא בעצמו עדיין מתנהג בצורה סבירה.

כך כוחות האו"ם שבלבנון נמצאות תחת שליטה ואיומים יומיומיים של החיזבאללה. לא רק שהם לא עוצרים את חיילי החיזבאללה אלא שחופש הפעולה שלהם בדרום המדינה נלקח. הם לא פעם נתקלים במחסומים של הארגון, והם צריכים לתת להם דין וחשבון, כולל העברת מידע מודיעיני על ישראל. אחרי כמה אירועים שכבר לא יכלו להסתיר מהתקשורת, יצאה הודעה מטעם מטה יוניפי"ל, ש"הסכם השלום בין הפלגים בלבנון נשמר היטב ולא נרשמה נוכחות צבאית של החיזבאללה מדרום לאזור המותר להם". הם העדיפו לשקר נגד עצמם במקום להגיד את האמת ולהיות מחויבים להגיב צבאית או לגנות את ארגון הטרור, ולסכן בכך את חייליהם בשטח.

עוד יצוא ישראלי מעניין, נקרא "צעדים בוני אמון". הוא נלמד בכל אוניברסיטה בעולם כשמדברים על "הסכמי שלום", והוא גם תוצרת כחול לבן: אם יש אויב חלש אבל מציק שאין אנו מסוגלים לשבור אותו, יש לבנות אותו מבחינה כלכלית, דיפלומטית, צבאית, מדינית, כדי להפוך אותו לאויב חזק, ואז הוא אמור  להיות תלוי בנו, "לא יהיה לו אינטרס לעשות אתנו שוב מלחמה". הוא בטח יהפוך למערבי, מתון, הילודה שלו תרד, הוא יתחיל להיות כמונו: עייף, יגע, ולא דתי מדי (אי אפשר להגיד שזה ממש כך פעל בשטח).

כך ממשיכים לבנות מדינה שלמה לאויב הפלסטינאי, שאינו מכיר בת"א עד היום הזה. כך בנינו לירדן את המפעל המזהם בעולם מול ים המלח (דבר שגומר לנו את המקום הפלאי הזה), ואם היינו יכולים, היינו גם עוזרים לאירן, רק שהיא רחוקה מדי. כך ארה"ב הקימה במצרים מפעלים צבאיים ואזרחים, מחלקת להם בחינם את הנשק המודרני בעולם. אובמה, תלמידו של איש "שלום עכשיו" רם עמנואל, פתח באירן משרד אינטרסים אמריקאים, הוריד את הלחץ וחזר להידברות. כך הציעו השבוע לעזור גם כן, לסוריה לחדש את הצבא שלהם (נגד מי?).

בכל מקום, הסביר השמאל הישראלי, שעדיף לסייע לאויב מלהילחם בו. הדבר הזה גרם נזק עצום בעולם כולו. הוא גרם לחיזוק אחיזת האיסלאם בכל מקום.

בעולם כולו, האחרונים שלא היו הולכים בדרך השמאל והכניעה מול ביריונות האיסלאם היו האמריקאים. אך אובמה הכניס את ארצו במחנה "השלום", המחנה שמביא את השלום שאומרים עליו "היה שלום, על משכבו יהיה".

גם לטובת האנושות המבולבלת במחינה מוסרית וערכית, עם ישראל יצטרך להפגין מוסר אחר, שבו אין הוא נכנע מול הרע, אלא דווקא מנצח אותו, ויודע גם כן להסביר מה הטוב ומה הרע.

=========================================================================================

 "משולש השלטון העצמאי של השמאל"

 הדמוקרטיה אמורה באמת להפריד את הרשות המחוקקת מהרשות השופטת, אך בסופו של דבר גם הרשות השופטת אמורה להיבחר בצורה דמוקרטית ולייצג בצורה זו או אחרת את רצון העם. כך נהוג בכל המדינות המערביות חוץ מבישראל. בישראל, הפרקליטות ובית המפשט העליון מצליחים לדלג על רצון העם ולהמשיך כבר יותר מ-20 שנה להיות מורכבים מאותם אנשים בעלי חזון פוסט-ציוני.

לפרקליטות יש יתרון על בית המשפט והעיתונות: היא כמעט אנונימית לגמרי. היא גוף עצמאי שאפילו נושאת את השם "המדינה". "המדינה תערער" משמע "הפרקליטות תערער". מי לא מזדהה עם המדינה?

כשבפרקליטות החליטו לרדוף אנשי ימין, מאחזים, חרדים או לוותר על חקירת אנשי שמאל, קשה למצוא שם מאחורי ההחלטה. אי אפשר לראיין את הפרקליטות ולשאול אותם שאלות קשות של איפה ואיפה. הדבר עוד מוסיף על כוחה.

הועדה לבחירת שופטים היתה דוגמה טובה לנצחון משולש שלטון השמאל נגד הכנסת: עמד להיבחר לבית משפט העליון שופט בעל ערכים יהודים ולאומיים, אותו שופט יכול בבוא הזמן גם להפוך לנשיא הבית. חיפשו בכל היסטוריה שלו ובחרו בפסק בן 4 שנים. שם השופט זיכה נאשם השייך למיעוט שנאוי (חרדי) נגד קורבן המשתייך למיעוט אהוד יחסית (אתיופית).

כל יום התקשורת דשה בתיק הזה. כל מטרת הכתבות היתה רק לשכנע אדם אחד או שניים, אלו שהיה בכוחם לקדם את השופט דרורי לעליון או שלא. לצערנו זה עבד. החוליה החלשה של הוועדה, גלעד ארדן, משך את תמיכתו בדרורי ואז הוא עזב את המירוץ.  במשך חודש שלם לא עברו יומיים בלי "גילויים חדשים", "עדויות חדשות", "חשדות חדשים" שבאו ללכלך את דמותו הציבורית של השופט דרורי. אחרי חודש וחצי, הציבור היה מספיק בשל. הפרקליטות הגישה בקשה  לביטול פסק הדין המתוקשר ע"י בית משפט העליון. אז הגיע תורו לתרום את חלקו בקרב: "מכה בפטיש ווידוי הריגה", הוא ביטל את הזיכוי והרשיע את "האברך הדורס".

המשימה הושלמה בהצלחה: השופט דרורי הובס במירוץ לעליון, הוא הובס בדעת הקהל. משולש השלטון השמאלני הנצחי, הראה לבאים אחריו שיתימרו לדרוס את כף רגליהם בקודש הקדשים של השמאל מה מצפה להם.

שילוב כוחם של המערכות הצליח לנטרל את הכנסת ולהראות לכולם מי פה הבוס.

מנהיג יהודי אמיתי לא יוכל שלא להילחם במערכות האלו על מנת להחליפן או להחלישן. דבר שלא יעלה ללא קרבות גדולים. לשם כך הוא יצטרך להגיע אליהן מוכן בידיעה ברורה שלא יהססו להשתמש בכל האמצעים נגדו.

תגובות

הוסף תגובה חיפוש

הוסף תגובה
שם:
דואל:	אל תשאיר אותי מעודכןהשאר אותי מעודכן
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

Powered by !JoomlaComment 3.26

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."