דף הבית arrow דעות arrow דת חברה ומדינה arrow ברגישות ובנחישות - מסמך ישיבות ההסדר
יט אב התשע 30.07.2010
 
השבויים והנעדרים
זכריה באומל יהודה כץ
וצבי פלדמן
10277 ימים נעדרים
יונתן פולארד
9017 ימים בשבי
רון ארד
8688 ימים בשבי
גיא חבר
4730 ימים בשבי
מג'די חלבי
1893 ימים נעדר
גלעד שליט
1496 ימים בשבי
חיפוש
ברגישות ובנחישות - מסמך ישיבות ההסדר הדפס דואל
ד"ר אמירה דור
ז טבת התשע 24.12.2009


החלק הראשון של נוסח ההחלטה של רבני ישיבות ההסדר מישיבתם ההיסטורית ביום 20 בדצמבר 2009, מתאים לשמש מסמך יסוד בערכות ההכנה המנטלית של חיילי צה"ל לקראת גירוש או הפקרה של היהודים ביהודה ובשומרון. מפתיע, לא?

שימו לב לפסקת הפתיחה:

"כל ראשי ישיבות ההסדר שוללים באופן ברור כל הפגנה בצה"ל מתוך רצון לשמור על לכידותו ואחדותו של צה"ל. אנו חוזרים ומביעים את הערכתנו במערכת הבטחון, לצה"ל ולמפקדיו העוסקים במלאכת הקודש של שמירה והגנה על מדינת ישראל ותושביה."

לכאורה, דברי פתיחה הגיוניים ומנומסים ותו לא. מדוע הם מעוררים תחושת אי נוחות? ננסה להבין את הדברים מבחינה פסיכולוגית:

היסוד של המשפט הראשון הוא האיסור לערער על החלטות שר הבטחון או הרמטכ"ל. מה זאת שלילה של הפגנה? כל הבעת דעה אחרת היא הפגנה, בדיבור או בשלט!. אם הפגנה פסולה לחלוטין, כיוון שהיא פוגעת ב"לכידותו ואחדותו של צה"ל", נובעת מכאן המסקנה שאינה מפורשת: לחייל אסור להביע בגלוי דעה השונה מזו של מפקדיו. ברור, אם כן, שלא כדאי ואף אי אפשר, להחזיק בדעה שאסור להביע. ולכן, יש לקבל את החשיבה של צה"ל.

היסוד של המשפט השני הוא הגדרת כל פעילותו של צה"ל כ"מלאכת הקודש של שמירה והגנה על מדינת ישראל ותושביה". כלומר, זוהי הצהרה גורפת על כך שיש זהות מוחלטת בין הערכים והמטרות של ראשי ישיבות ההסדר לבין הערכים והמטרות של שלטונות הצבא. כלומר, אין, לא היו ולא יהיו, חילוקי דעות בין צה"ל לבין הרבנים. מכאן נובעת המסקנה ההגיונית, ציות למפקדי הצבא שווה לציות לרבנים. היינו הך. כלומר, כמו שלא יעלה על הדעת שהרב ייתן לתלמידו הוראה שאינה לפי ההלכה, גם לא ייתכן שפקודה של צה"ל תהיה בלתי חוקית בעליל. המסקנה שאינה מפורשת: חייל חייב למלא פקודות ולא ייתכן שפקודות תהיינה בלתי חוקיות.

אחרי שתי קביעות יסוד חזקות אלו, עוסק המסמך במה שהוא עוסק ותורם ליצירת בלבול וערפל במוחו של הקורא. הבלבול הקוגניטיבי, כמו מסך עשן, מסווה את שתי קביעות היסוד, אשר כבר נכנסו לתודעת הקורא בכוח רב. בהמשך המסמך יש רמזים מעורפלים בדבר "משימות בעלות אופי אזרחי" ,"מסורת מפוארת" ו"קרע בעם" ועוד ועוד. יש בו מושגים רב משמעיים, מלים יפות, מסרים סותרים שיש בהם השפעה היפנוטית כמעט. הקורא אינו יכול להתנגד לנאמר, למרות שהוא חש שמשהו פה אינו בסדר. בחלק הזה , בעצם, לא חשוב התוכן, הבלבול רק יגבר. המסרים העיקריים שהם, ציות עיוור בלי מחשבה, כבר הוחדרו לראשו של הקורא. ניסוח זה כופה על חייל נאמן לציית לכל פקודה, אפילו היא בניגוד גמור לכל ערכיו וחינוכו, אפילו היא בלתי חוקית בעליל מבחינה משפטית, אפילו היא גורמת לו למצוקה פסיכולוגית, אפילו אם היא תורמת ומסייעת לגירוש או להפקרה של בני עמו. כנגד מסרים מוקדמים חזקים כאלה, קטנה ההשפעה של דעות אחרות בהמשך.

רמת התחכום של משפטי הפתיחה של המסמך, מעלה את ההשערה, שהם נוסחו על ידי טובי הפסיכולוגים בארץ, אולי פרופסור חיים עומר ונחי אלון. שני אנשי מקצוע בכירים אלה הדריכו את מפקדי צה"ל והפסיכולוגים הצבאיים בהכנת החיילים לביצוע גירוש קטיף 2005, הכנה מבריקה אשר הביאה לגירוש חלק ואלגנטי בשמונה ימים, פחות מהזמן של שלושה שבועות שתוכנן. פחות ידועה העובדה שאותם פסיכולוגים מצויינים, גם הדריכו את מנהיגי המחנה הלאומי במאבק נגד ההתנתקות. סביר להניח, וזו השערה בלבד, שהם עוסקים בכך גם עכשיו, בחשאי.

אחת משיטות הפעולה שלהם דאז היתה מתן ייעוץ (בהתנדבות) ושליחת מסרים שונים להנהגת המתנחלים, כדי להנחות אותם בדרך פעולה שכונתה "המאבק הבונה". על פי מודל זה, הודרכו מנהיגי המתנחלים לנהוג באיפוק ולרסן את תומכיהם, בכדי לצבור נקודות בדעת הקהל. למעשה, הרעיון הפסיכולוגי שהועבר לראשי המחנה הלאומי היה, שירוויחו הרבה יותר מהפגנת כוח עקרה מאשר מהפעלת כוח אמיתי. כוח אמיתי ויעיל, גם אם לא היה בו שום אלימות, כמו חסימת כבישים, הוגדר כתוקפנות ונדחה בתיעוב על ידי המומחים הפסיכולוגים.

נראה שההדרכה הפסיכולוגית של אלון ועומר השפיעה רבות על מנהיגי המאבק של המחנה הלאומי באותה עת. באותם ימים ראשי המחנה הזדרזו לגנות כל פעולה יעילה. הנפת שלטים דווקא התקבלה אז באהדה, כיוון שלא היה בה שום ערך ממשי. בקרב ציבור מתנגדי הגירוש הופצו מסרים מבלבלים והשיח התקשורתי התבסס על העקרונות הבאים:

הגירוש הוצג כמשחק שחייבים לשחק אותו באופן הוגן, על פי ההגדרות של הפסיכולוגים המנחים. (חשבתם פעם למה איש מהמגורשים לא חזר לגוש, לאחר יום מנוחה, להיצמד לביתו, כאשר עדיין היה אפשר? כי חוקי המשחק שהתקבלו על כולם היו : נפסלת- יצאת מהמשחק...)

המגרשים הוצגו כמתנגדים נאורים לאלימות, הבאים לפתור בדרכים בונות סכסוך משפחתי. מי שרצה לבטל את גזירת הגירוש הוגדר כדמוני, הרסני, בלתי מתפשר ומוביל לאסון.

פותחה אשליה של סימטריה, מערכת השלטון ועשרות אלפי חייליה לעומת הציבור הכתום עם סרטים ושלטים, כוחות שווים במשחק.

כל פעולה יעילה, אזרחית ובלתי אלימה, כמו חסימת כבישים, הוגדרה כבלתי לגיטימית, הרסנית ואינה מתאימה למשחק ההוגן.

לדוגמא, בידינו מכתב אשר נשלח על ידי "אשת מקצוע אנונימית מתחום המאבק הבונה" לאחד מרבני היישובים בבנימין בחודש יולי 2005 . במכתב מובעת הערכה עצומה לפעילותה של הנהגת המתיישבים בהפגנה של כפר מימון. הרבנים זכו לשבחים על כך שבלמו את המפגינים ומנעו אלימות. "אשת המקצוע" מחווה דעתה שהמשך דרך האיפוק ואי הפעלת כוח, היא הדרך הבטוחה ביותר להשגת המטרות של ההנהגה הלאומית "נראה שהצלחתכם בריסון עצמי, על אף ההתלהמות של גורמי המשטרה, יצרה עבורכם אהדה רבה", כתוב במכתב.

דרך פסיכולוגית נוספת, אשר הופעלה כבר בגירוש היהודים מימית 1982, היתה דרך של יצירת קשרים אישיים עם האנשים הבולטים בקהילות המיועדים לגירוש ובקהילות התומכים שלהם.

למשל, לפי מסמך צבאי של תכנון הגירוש בצפון השומרון, מסמך אשר נכתב על ידי קצינים גבוהים, יועץ ארגוני ופסיכולוג בחודש אוקטובר 2004, מתברר כי, מאמצים רבים הושקעו בהכוונת קצינים גבוהים ליצירת קשר חברי וקרוב עם אנשים חשובים ומנהיגים בקהילה, רבנים, עובדים סוציאליים, ועוד. אנשים אלה כונו בפי הפסיכולוגים הצבאיים "סוכני השפעה" וסייעו רבות להשקטת הקהילה, לשמירה על סדר מופתי בכל זמן ולהשלמה נפשית עם גזירת הגירוש.

ובכתב העת "פסיכולוגיה צבאית" מס' 5 משנת 2006 , בעמודים 65-66 ,כתוב בפירוש:

"...כן נוצלו קציני אוגדת עזה, על קשריהם הענפים עם אוכלוסיית גוש קטיף...הם סייעו לקיומן של הידברויות ולהרגעת הרוחות. פעולתם הייתה מאחורי הקלעים, נסתרת מעין הציבור...בדרך זו הם גם תרמו להפחתת התנגדות המפונים, לטשטוש מסוים של הדימוי האנטגוניסטי שנוצר לצבא....נוצרו פונקציות אזרחיות פנימיות, ששימשו כמתווכות או צינורות להעברת מסרים, ובהם רכזי בטחון של היישובים, רבנים ועובדים סוציאליים. כל אלה היו מעורבים אמנם בתוך קהל המפונים, אך זכו לאפודה זוהרת, שהבחינה בינם לבין "סתם" מקומיים, וזיכתה אותם בניידות לגיטימית... פעולתם בוצעה לרוב מאחורי הקלעים וסייעה לתעל תסכול וכעס של המפונים."

לסיכום, במציאות המורכבת של היום, חשוב לנו לדעת באילו שיטות פסיכולוגיות פעלו והצליחו מתכנני גירוש ימית, קטיף וצפון השומרון. שיטות אלה איפשרו למדינה להשתמש בצבא, לגירוש בלתי הפיך של אזרחים, למרות שרוב הציבור התנגד. היה שם שימוש, חסר תקדים בעולם, בשיטות פסיכולוגיות מקצועיות על המונים, לצורך פוליטיקה פנימית.

המסמך של ראשי ישיבות ההסדר הוא בעל השפעה גדולה מאד. הדרישה החד משמעית שבו לדיכוי החשיבה העצמאית, לאי הבעת דעה ולציות עיוור, מדאיגה. המיקוד על זהות האינטרסים של מפקדי הצבא ושל ראשי הישיבות, יש בו כדי לבלבל ולשתק את הציבור הלאומי. יש בו הסכמה משותפת: לרבני ישיבות ההסדר מותר למחות, לצה"ל מותר לעשות.

*ד"ר אמירה דור, המצ"ח, הכנה מנטלית - צוות חקר

תגובות
הוסף תגובה חיפוש
חקר המערכת הפוליטית ברוח אמונית
יהל ווילפנד 2009-12-24 10:40:25

המאמר מעלה ביתר שאת את הצורך של חקר הפוליטיקה על פי אמות המידה של היעוד האמוני.
אני כותב שורות אלו בעת שבה קדימה עומדת להתפלג בצורה זו או אחרת.איני יודע למה
נועד המהלך בדיוק, אבל לתחושתי הוא נועד לפגוע בהתישבות בארץ ישראל בדרך זו או
אחרת. ספרו של הרב צבי טאו "נשמה לעם עליה" חושף את השיטות הפסיכולוגיות
השפלות של שרון להכנת החיילים לגירוש, שצוינו גם במאמר. השאלה היא, האם הפוליטיקאים
ה"ימניים" וה"דתיים" ערוכים לקראת גירוש נוסף, או שמא הם ימשיכו
להיות שקועים בנאיביות. אני מקווה כי לפחות משה פייגלין שאינו נאיבי מבין כי יש
לפעול מהר מאוד, מול "מפץ" אפשרי של נתניהו והפעלת פסיכולוגים לשבירת
המתישבים.במקביל יש לחקור את הפוליטיקה ברוח אמונית ולהשתתף עם "ישיבת תורה
מנהיגה" במאמץ חשוב זה 
טענות חסרות ביסוס
אסף יפין 2009-12-24 19:52:50

1. הכותבת מסיקה שאם יש איסור על הפגנה בצה"ל יש איסור על חשיבה שונה
מהמפקדים. מה הקשר?! בהודעת הרבנים דובר רק על הפגנה מתגרה אקטיבית, לא על חשיבה
וגם לא על סירוב פקודה.
2. הבעת ההערכבה לצה"ל היא על עשייתו המאסיבית בתחום
ההגנה על המדינה. לא ראיתי בה שום רמז למסקנת הכותבת": חייל חייב למלא פקודות
ולא ייתכן שפקודות תהיינה בלתי חוקיות".
המשך המאמר מעניין וחשוב - תודה.
מה קודם: הרבנות הצבאית או עם ישראל
מוטי 2009-12-25 04:20:38

הייתי במפגש עם חברים אחרי ההתנתקות. האורח היה הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב
עוכר-ישראל וייס.
הוא סיפר שהיה חשש שאילו לא היה משתף פעולה עם מבצעי הגירוש,
היתה סכנה שיפריטו את הרבנות הצבאית.
רק משום כבודו של בעל-הבית לא נכנסתי אתו
לויכוח על מה חשוב יותר - הרבנות הצבאית או עם ישראל.
רציתי לומר לו שיש קונה
עולמו בשעה אחת (והרב וייס יכול היה לעשות זאת אילו הניח את המפתחות והתפטר) ויש
מאבד עולמו ברגע אחד (מה שקרה לרב וייס בגלל מחדלו).
הוא התפאר על ההעברה החלקה של
קברי הנפטרים בגוש קטיף אל מקום קבורתם בתוך תחומי הקו הירוק וזקף אותה
לזכותו.
ואני רציתי לומר לו שאילו היה דואג לחיים אולי לא היה צריך לדאוג למתים.

אחת המסקנות מן ההתנתקות: אין לנו חלק ברבנים אומרי ההן ולא נחלה בולרשטיין וליברמן
מלחכי הפנכה של השלטון (שהמתנחלים היו צריכים מזמן להעיף אותם מן ההנהגה).
היזהר בדבריך - כי על ביזיון ת"ח אין מחילה!
שמשון 2009-12-26 19:05:27

מהיכרות אישית עם פועלו של הרב וייס, ראשית יש לכבדו על תרומתו לעם ישראל במשך
עשרות שנים ועל מסירות נפש של ממש לרבנות הצבאית לצבא ולעם ישראל בכלל.

שנית, הרב
וייס ידע כי סירוב פקודה יפגע בלכידות הצבא ויהווה נזק עצום לצה"ל שאין כתפיים
בישראל המספיק רחבות על מנת לקחת אחריות על מעשה שכזה.
בנוסף, נדרש ממנו לדאוג
לקברים של קדושי ישראל שנפסק עפ"י הרבנים הראשיים לישראל כי יש לפנותם כי הם
במקום שאינו משתמר לאחר הפינוי- והוא לקח על עצמו, על אף המשימה הקשה והנוראית,
לעשות זאת בצורה הרגישה והעדינה ביותר הנדרשת מפעולה זאת.

מלבד זאת, לרב וייס
הייתה רוח גבית חזקה ממספיק גדולי ישראל על מנת להמשיך בפועלו, בינהם הרב עמאר, הרב
עובדיה, הרב אבינר, הרב מרדכי אליהו ועוד רבים.

והאם היית מעדיף כי הזרוע הצבאית
של החמאס תפנה את הקברים?!


הרב וייס הוא אדם עדין ויקר, שלמרות שסבר שההתנתקות
היא טעות - הוא ידע כי קצין בדרגתו אשר יסרב פקודה יסב נזק בלתי ישוער
לצה"ל.
ורק בגלל שהוא סבר כי אין לסרב פקודה - אין זה הופך אותו לעוכר ישראל או
כל שטות...
חשש מעוד ריטואל עקר
יהל ווילפנד 2009-12-26 17:42:57

אני קורא שוב את המאמר , לאחר פגישה עם ציפי חוטובלי במסגרת הפורום הלאומי בליכוד,
ושואל את עצמי, האם איננו שוב באותו ריטואל עקר, של כניסה למלכודת הפסיכולוגית של
מתנצל,מתגונן,תמים ואיש מחאה עקר, למול תוכנית ברורה של נתניהו לפגיעה בארץ ישראל
ותורת ישראל.כבר היום דובר על ועדת חקירה על חיסול שלושת הרוצחים של הרב מאיר חי
הי"ד. השמאל פועל בשיטות לנינסטיות של הבניית תודעה,אשר העולם המוסדי הדתי
,אפילו לא רוצה ללמוד.לפחות "מנהיגות יהודית" צריכה להשמיע קול ברור של
מתודולוגית מאבק אמונית בליכוד ומחוצה לו
לא למכור את א"י לא בשש שנים ולא בשביעית
יצחק ברנד 2009-12-27 19:14:44

יש להתפקד לליכוד כדי להקים ממשלה ע"פ תורה
וע' מאמר האחרון שאתר שלנו בערוץ
מנהיגות תורנית
תפקיד שלנו לנוכח הגזירות הקשות, לקראת חנוכה
הממשלה בהדרכת
השמאל והבג"ץ גוזרת הרבה גזירות קשות, הקפאת בניה, חורבן מאחזים, הבאת גוים
לרבבות, תהליך הקמת מדינה פלשטינית, והכל אותו שורש, שהוא נהיה ככל הגוים, לא רוצים
שא"י יהא רק ליהודים, כי זה מכריז שיש תורה ויש בורא עולם, והקב"ה בחר בעם
ישראל להיות עם הנבחר והם לא רוצים לא את התורה ולא את הבורא עולם, ולא רוצים להיות
עם הנבחר, וממילא לא רוצים את המתנחלים ולא כל יהודי שיש בו חשש שיהפוך כאן מדינת
הלכה.
וא"כ המאבק כאן הוא לא רק על בנין זה או על יישוב זה, אלא על כל שורש
הבריאה, על יסוד האמונה שיש בורא עולם ושהוא בחר בעם ישראל, ושהוא נתן לנו את
התורה, וכל הגזירות הקשות הם ענפים ממאבק הכללי. וכמו בגזירת היוונים שגזרו על
המילה וחודש ושבת, לא הפריע ליוונים אם ילד זה נמול מצד עצמו, כי מאי נפקא מינה להם
בילד הזה אם הוא נמול או לא, אלא מה שהפריע להם הוא ההכרזה ע"י המילה שיש בור...
להתפקד לליכוד, ולשמור שביעית
יצחק ברנד , עמנואל 2009-12-28 05:25:17

העצה להתפקד לליכוד ולשמור שמיטה כתבנו מאמר על זה באתר שלנו
תפקיד שלנו לנוכח
הגזירות הקשות, לקראת חנוכה
הממשלה בהדרכת השמאל והבג"ץ גוזרת הרבה גזירות
קשות, הקפאת בניה, חורבן מאחזים, הבאת גוים לרבבות, תהליך הקמת מדינה פלשטינית,
והכל אותו שורש, שהוא נהיה ככל הגוים, לא רוצים שא"י יהא רק ליהודים, כי זה
מכריז שיש תורה ויש בורא עולם, והקב"ה בחר בעם ישראל להיות עם הנבחר והם לא
רוצים לא את התורה ולא את הבורא עולם, ולא רוצים להיות עם הנבחר, וממילא לא רוצים
את המתנחלים ולא כל יהודי שיש בו חשש שיהפוך כאן מדינת הלכה.
וא"כ המאבק כאן
הוא לא רק על בנין זה או על יישוב זה, אלא על כל שורש הבריאה, על יסוד האמונה שיש
בורא עולם ושהוא בחר בעם ישראל, ושהוא נתן לנו את התורה, וכל הגזירות הקשות הם
ענפים ממאבק הכללי. וכמו בגזירת היוונים שגזרו על המילה וחודש ושבת, לא הפריע
ליוונים אם ילד זה נמול מצד עצמו, כי מאי נפקא מינה להם בילד הזה אם הוא נמול או
לא, אלא מה שהפריע להם הוא ההכרזה ע"י המילה שיש בורא עולם והוא בחר בעם ישראל
ונתן ...
הוסף תגובה
שם:
דואל:
 
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."

 
< קודם   הבא >

מאמרים אחרונים בנושא דת חברה ומדינה

שומרי הסף של הקידמה
משה פייגלין/טז אב התשע 27.07.2010
הפעם מתעוררים בזמן
משה פייגלין/טז אב התשע 27.07.2010
נתניהו, הכרע בין בן גוריון לאובמה!
יורם אטינגר/טז אב התשע 27.07.2010
הזדמנות להתבגרות
זאב כהן/י אב התשע 21.07.2010
תרגיל לשיקום האגו
יוסי שחר/ט אב התשע 20.07.2010

מאמרים נוספים של ד"ר אמירה דור

 
© 2010 קהילה אמונית
Joomla! is Free Software released under the GNU/GPL License.
אתר ג'ומלה