יוסף מישל דוד
כא אדר התשע 07.03.2010
החיסול בדובאי - הנס שחיכו לו בנסיכות
נסיכות דובאי שוכנת בדרום חצי האי ערב. היא יזמה ב-25 שנים האחרונות
פרויקטי ענק שהצליחו למשוך אליה את העולם כולו.
למרות המקובל, רק 6% מהכנסותיה מגיעות מהנפט. הרוב בא ממקורות
נוספים:
-
תיירות: 28 מיליון אנשים נחתו השנה בבירה, בית המלון הגבוה בעולם נמצא שם, גם
הקניון הגדול בעולם, איתו האקואריום הגדול בעולם (10 מיליון ליטר
מים) עם כרישים רבים, מלון hydropolis הראשון מסוגו, בנוי כולו מתחת
למים (5000$ ללילה לחדר), ועוד הרבה אטראקציות לתיירים.
-
מרכז פיננסי: כל הבנקים הגדולים פתחו נציגויות עקב היתרונות הכספיים שנתנו בנסיכות.
דובאי הפכה לאחד מהמרכזים הבולטים בעולם בתחום הפיננסי. הם הצליחו לשווק את עצמם
כמקום היציב ביותר באזור.
- מחקר
הטכנולוגיה: הקימו שטח ללא מיסים ל-50 שנה, וקמו שם
מרכזים של מייקרוסופט, HP, IBM
ועוד.
-
נדל"ן: בדובאי אין הרבה שטח ולכן הקימו יש מאין את המיזם הנדל"ני הגדול מכל
הזמנים: איים מלאכותיים על הים, בצורה של דקל ושל מפת העולם. חלק גדול
מהאיים האלו נמכרו במילארדי דולרים תוך פחות משעה. אותם איים נצפים
היטב אף מהירח. כמו כן דירות פאר נבנות לאנשים עשירים בעולם.
-
מקורות המסחר העיקריים של מדינות מוסלמיות רבות כמו אירן, פקיסטן אבל גם
הודו.
השילוב הזה בין כספים, עושר, נדל"ן, טכנולוגיה, ותיירות משך פעילות כלכלית
ענפה ודובאי נחשבת ללא ספק, להצלחה הכלכלית הגדולה ביותר של העשור.
הכל היה נראה כגן עדן, הערבים לראשונה מזה מאות שנים הצליחו להתחרות במערב
בכל התחומים שאלו הצטיינו בהם. אבל...
מה שניסו להסתיר בנסיכות הוא שדובאי נמצאת בסכנת קריסה.
-
עקב הקמת פרויקטי הענק, יש
לנסיכות חובות במאות מיליארדי דולרים שרק צמיחה ממושכת יכולה
לכסות.
-
המשבר הפיננסי לא דילג עליהם וגם
שם נעצרה כמעט לגמרי כל הפעילות בתחום.
-
מחירי דירות הפאר והמשרדים ירדו ב-50% ואין קונים כבר שנה וחצי (למרות הניסיון
שלהם להצניע את זה).
-
נאס"א הראה שהאיים המאלכותיים שוקעים בים ועלולים להיעלם מתחם למים. בדובאי הכחישו את הנתונים
, ואמרו שהם לא מדוייקים, אך הדבר גרם למבוכה רבה, קשה להתווכח עם
נאס"א!
-
האקוואריום המפואר, שהיה מהווה
מקור התיירות המרכזי נסדק
מול עיני המבקרים והם הספיקו לצלם את הנזילה (הענקית) והלכניסה ל-Youtube. הקניון נסגר למספר שבועות ואזור הדליפה כוסה היום עם תמונות
גדולות.
-
החוף הארוך ביותר שלהם נסגר, עקב זיהום ענק שהתגלה שם (טונות של ביוב
נשפכו במקום אחד).
-
דובאי אמרה שהיא לא מסוגלת לשלם 51 מליארד דולר של חוב, ובקשה ארכה של 6 חודשים
לכך.
-
רוחות מלחמה עם אירן לא מוסיפים ליציבות האזור שלהם ומסכנת את
תדמית הנסיכות.
-
בכל העולם דברו עד לפני חודשים על קריסה כללית של המקום.
כבר שנתיים מתפללים חזק בנסיכות לנס שמן השמים יושיע אותם מהנפילה לתהום.
כבר שנתיים כל כתבה בעולם על דובאי רק מספרת על עוד צרות חדשות שפוקדות אותם. והנה
זה בא: חיסול איש החמאס מול מצלמות ההבטחה, ע"י שירות ביון מתוחכם.
מאז, כל יום, משטרת דובאי מספרת על עוד "גילויים חדשים הקשורים למוסד", השם
"מוסד" המסוגל לרתק את העולם, איפשר סוף סוף להציג את דובאי ללא המילה "משבר".
סוף סוף, לא מדברים על התרסקות, על חובות, על איים שוקעים בים, על זיהום.
"המרדף" אחרי אנשי "המוסד" הביא הרבה כבוד למשטרת דובאי, וחיזק אותה בעולם הערבי,
וגם בעולם המערבי.
החיסול הביא איתו התעניינות חדשה בדובאי. והאם זה קשור? השבוע דובאי שברה
את שיא המבקרים בה בכל הזמנים. הנס שדובאי חכתה לו הגיע. דובאי, יודעת לעשות ממנו
שימוש מקסימלי. רק בישראל עדיין לא קלטו את הקשר, כנראה.
עוד
מאמרים אפשר לקרוא באתר שלנו www.onlyisrael.net
======================================================
הערבים - הצעירים
לנצח
בצרפת, ובמדינות
אחרות באירופה, חקקו חוק שאסור לדווח על "ערבים שנעצרו על גניבה", או על
"שחורים שנעצרו על שוד" או כל השתייכות אתנית בקשר לפלילים. הרי הדבר
"גורם עוול לציבור שלם", כי אמת הוא, שלא את כל הערבים עדיין תפסו על
גניבה, שוד או רצח, ולכן הפרסום גורם לגזענות. בתמורה לזה, מצאו העיתוניים הצרפתיים
כינוי לאותם עבריינים: "צעירי השכונות", משום מה, אותה אוכלוסיה אך ורק מורכבת
מבני מהגרים ממדינות מוסלמיות.
גם בארץ שלנו,
התקשורת מודעת היטב להשפעות האדירות שחדשות תמימות מהסוג הזה מטפטפות, ומה הן מסוגלות
לגרום למגזרים שלמים. לשם כך, הם גזרו על עצמם להשתמש בהשתייכות המגזרית רק נגד
המגזרים שהם לא אוהדים אותם במיוחד: בראש סולם העדיפויות: "מתנחלים",
מיד אחריהם: "חרדים", ובמקום שלישי: "עולים מחבר העמים". מיכוון
שאסור לפתח גזענות נגד המגזר הערבי, הם אימצו גם הם את הכינוי "צעירים".
הערבים הם צעירים לנצח. האוכלויסיה הערבית היא באמת הצעירה ביותר בעולם עקב הריבוי
הטבעי שלהם, אך כפי שהמומחה לתעמולה בגרמניה כבר הסביר: "הכינוי הוא הכל".
אדם שנקרא "צעיר" מקבל הבנה, חמלה, אהבה. הרי הוא עדיין צעיר, הוא עדיין
לא אחראי, גם אם הוא שודד או מחבל.
"צעיר בן 30
דרס והרג משפחה שלמה", "צעיר פלסטינאי בן 20 רצח", "צעירים
פלסטינאים מיידים אבנים". גם הבדואים זכו בשם "צעירים מהדרום".
מי שמכיר את חוקי
התקשורת הישראלית יכול לנחש מראש שאם נעצרו שני "צעירים בני 20 בחיפה" סימן
שהם לא פליטים, לא מתנחלים, לא חרדים, לא עולים, אז יש
סיכוים טובים שהם ערבים. אם לא, לא היו שוכחים לציין את המגזר שלהם.
האתר "לאטמה מהדורת השבט"
עשו מזה מערכון שאם הוא לא היה מתאר מציאות כואבת הוא היה מתאים לפורים. הם גם הבחינו שבאותה כתבה בעיתון "הארץ",
מחבל שניסה להרוג חייל קרוי "מחבל" ואחר (באותו גיל) שניסה להרוג מתנחל
קרוי בשם מחמד "צעיר". במקום אחר, "הארץ" מספר על ניסיון רצח
בירושלים, אז אותו צעיר זכה לתואר נוסף "כניראה מעורער בנפשו". גם צעיר,
וגם מעורער בנפשו. לא זאדה ולא טייטל זכו אי פעם לכינויים אלו אצלם.
אבל היום, בזכות
התפתחות האינטרנט והבלוגים, אין לאליטות יכולות לשלוט כמו פעם על מקורות המידע של
היהודי הישראלי, למרות אחיזתם האיתנה בערוצים הרשמיים, בטלביזיה, ברדיו, וברוב
העיתונות. האמת כבר לא נסתרת, היא נגישה, וזה גורם להתפקחות בחלקים רבים מעם ישראל.
עוד
מאמרים אפשר לקרוא באתר שלנו www.onlyisrael.net
======================================================
לראשונה בישראל -
מדיניות חוץ גאה
בכל מקום בעולם,
מדינה בוחרת את קשרי החוץ שלה ע"פ האינטרסים הכלכליים הדיפלומטים, והלאומיים
שלה. אך אין מדינה בעולם שהיא צמאה לקשרי חוץ כמו ישראל. היהודים שאינם
מבינים את יחודו של עם ישראל, ושוללים את מעמדו הרוחני המיוחד, לא מבינים את ריחוק
האומות מהם, וסובלים מזה סבל של ממש, מאחר שאין להם כל הסבר הגיוני לתופעה. בגלל זה
מדינת ישראל הרגילה את העולם שבכל משבר דיפלומטי היא נוהגת ללא כל כבוד עצמי, רק
שלא יינתקו עימה קשר.
מאז ומתמיד,
תחת כל הממשלות, שרי החוץ היו אנשי שמאל, השגרירים היו אנשי שמאל, מטרת
מדיניות החוץ היתה "איך לגרום לעוד מדינה בעולם לקרוץ בחיוך קל לעברנו, איך
למצוא חן בעיני האמריקאים, בעיני הערבים, בעיני האירופאים, בעיני כל מי שרק אפשר".
ברוח זו חתמה מדינת ישראל על הסכמים כלכליים, דיפלומטים ואסטרטגיים חסרי איזון
לחלוטין, אפילו רעים לכלכלה ולבטחון ישראל, רק בגלל אותו צורך העז להיות כדברי
נשיא המדינה "לא עוד - עם לבדד ישכון". הגויים הם אלו דווקא שמבינים
את מרכזיותו של עם ישראל, ומתוך כך הם אלו שמדווחים כל הזמן על המתרחש כאן, גם אם
לא בצורה חיובית בד"כ.
בזמן שתיק החוץ הגיע
ליהודים גאים (גם אם הם לא דתיים), לא ידעו אזרחי ישראל במה זה ישפיע על מעמד
ישראל בעולם. השינוי בשטח הורגש מייד. כבר בשבוע הראשון לתפקידו הנחה שר החוץ את כל
השגרירים "להגן על כבוד מדינת ישראל - דבר שיש בו חשיבות באזורנו"
- הנחיה שלא שמעתי עליה קודם. מראש הוא הצהיר שהוא "לא מתכוון להיות שר
לענייני הרשות הפלסטינאית", שלא יהיה לו יותר מדי זמן בשבילם. לראשונה
הרגשנו שאין אנו נותנים יחס של שוויון לאותה חבורת הטרוריסטים. הוא וסגנו, סרבו
לתת כבוד לאלו שמשפילים ורומסים אותנו ברבים, כמו הטורקים, השדולה הפרו-פלסטינאית
בקונגרס האמריקני. זאת היתה הפעם הראשונה שדרג מדיני בכיר בישראל מסרב לפגוש חברי
קונגרס אנטישמיים, שכמה שעות לפני כן ביקרו אצל טרוריסטים בעזה. גם בזמן שסוריה
איימה על ישראל הם יצאו באיום נגדי, ולא נהגו כפי שנהוג אצלינו: להשפיל מבט,
להתנצל, לפתוח במו"מ על שלום, "להנמיך את האש" כפי שאחרים עשו כדי
לחזור להיות ישראלים גלותיים מצויים.
מתברר שלמרות התקפות
התקשורת, הנשיא, רה"מ, הממסד, הערבים, האירופאים ועוד, עם ישראל די אוהב את
הדרך הלא-פוליטיקלי-קורקט הזאת של משרד החוץ החדש. אולי עם ישראל מרגיש שאפשר
להיות ישראלי גאה לפחות כמו כל מדינה אחרת בעולם, אולי גם בזירה הבינלאומית
שהשמאל הטביע בה את חותמו ביחסנו אל הגויים בצורה כה עמוקה. גם שם, דברים מתחילים
להשתנות, והוכח ע"י יהודים לא דתיים, שאפשר אחרת. אפילו הוכח שזה דווקא יכול
לעבוד. לראשונה גוי שרומס, משפיל, ופעיל נגד ישראל, עלול לשלם על זה מחיר.
דווקא ההתרפסות מביאה רק יותר עוינות.
עוד
מאמרים אפשר לקרוא באתר שלנו www.onlyisrael.net.
======================================================
שיפור תדמית ישראל - העבודה מבפנים
תמיד היו בעמנו אנשים שעמדו בצד האויב נגד
אחיהם היהודים. זה לא התחיל בגולדסטון ובקרן החדשה לישראל, אלא כבר חז"ל
מעידים שרבשקה, רמטכ"ל צבא סנחריב שטבח בעם ישראל, והגלה את עשרת השבטים היה
יהודי מומר. גם באינקויזיציה יהודים מומרים עמלו על כל כתבי קודשי ישראל כדי
לצנזרם ולהפכם ל"מקובלים" על הנצרות (למשל הביטוי "עכו"ם" לא היה ולא נברא בספרי
חז"ל אלא הוא פרי הצנזורה הנוצרית).
רמת השנאה העצמית בשוליים הקיצוניים של עמנו
איננה קיימת באף עם בעולם. הדבר תורם רבות לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם
כולו כפי שנבאר כאן:
-
כל מדינה בעולם
שמשתתפת במלחמה, מייצרת תומכים ומתנגדים לאותה מלחמה. אותם מתנגדים מוחים על
שפיכות הדם של חייליהם ואזרחים לפעמים. אך לא ראינו באף מקום את אותם מתנגדי
מלחמה, לא באמריקה ולא באירופה, שיצאו בכח נגד חיילי עמם כפי שזה קורה אצלנו כל
שבוע בנעלין. גוי שמנסה להבין מה קורה כאן, מסיק שעוצמת האי-צדק כנראה כה
גדולה שזה גורם אפילו לישראלים ללכת נגד עמם וחייליהם. יש בדבר הזה כדי
להשפיע על עמדתו בנושא.
-
כל התקשורת בעולם
גם השמאלנית וגם הימנית, הינה קודם כל פטריוטית, ובוודאי
בזמן מלחמה. אצלנו בעופרת יצוקה, הטלביזיה הישראלית הקדישה שליש ממהדורות החדשות
לסבל הערבים בעזה, בתמונות וקולות זועקים לשמים. אחראי חדשות של תחנה אירופאית
בארץ, הודה פעם שהתחנה שלהם ניזונת בעיקר מהתקשורת הישראלית. גם כן, מכיוון
שלא יעלה על הדעת אצלם ללכת נגד עמם, הם מפרשים שאם כן, כנראה שאין מחלקות שהצד
הערבי הוא הצודק.
-
גם 60 שנה אחרי מלחמת
העולם השניה, האמריקאים לא הוציאו אף סרט שבו הגרמנים היו הטובים והאמריקנים
היו הרעים. זה לא יעלה על הדעת אצל אף אחד משמאלני הבמאים בהוליווד. אצלנו
כמעט כל סרט שיוצא מספר על אויבינו שהם הצודקים, על הערבים שהם המסכנים, על
החיילים שהם רעים או מבולבלים. לכן ממהרים הגויים האנטישמים לתת פרסים לכל סרט
כזה, כדי להגביר בצורה יעילה ביותר את השנאה לציון ואת הדה-לגיטימציה של ישראל
בעולם. "הרי אם הישראלים בעצמם מספרים על הצדק הערבי, לא יכול להיות שאין
דברים בגו", יחשוב גוי ממוצע באירופה. למשל הסרט "עג'מי"
שמספר על ערביי יפו ("הטובים") שהם מסתבכים בסמים, דמי חסות, רצח ועוד, זכה
לתגובת פסטיבל ברלין אוהדת במיוחד: "אנחנו נדהמנו לראות וללמוד על אותם
ערביי יפו הגיבורים שעומדים מול הכובש הישראלי מעטים מול רבים ובכל זאת לא נכנעים
להם".
-
עולם האקדמיה הוא
בד"כ מן החופשיים ביותר, הוא לא מכיר גבולות. מאמרים של כל האוניברסיטאות
בעולם מצוטטים כמעט ללא הבחנה לכל מי שמבקש לכתוב דבר חדש. אין קריאות בעולם (וגם
ע"י הקיצוניים המקומיים שלנו) לחרם אקדמי על איראן או על אוניברסיטת עזה
הקוראות בגלוי להשמדת ישראל. אלא יש מצד אנשי אקדמיה ישראלית קריאות לחרם נגד אוניברסיטת
השומרון באריאל. הדבר מאוד מחזק את אויבינו שיכולים בזכות התמיכה היהודית
והישראלית לטעון שאין פה שום דבר גזעני אלא צד מוסרי ביותר שנתמך ע"י אנשי
אקדמיה ישראלים. חרם אקדמי נגד ישראל כולה נתמך ע"י אנשי שמאל קיצונים
וערביי אנגליה מובילים גם כן קמפיין כזה.
אז מה אפשר לעשות במדינה דמוקראטית נגד אותם יהודים וישראלים שפועלים נגד עצם קיומינו בכל תחום בעל השפעה?
הרי העם מוקיע אותם בגדול והוכיח את זה בהצבעתו בכנסת:
בתחום המחאה הציבורית נגד ישראל:
-
מדינת ישראל לא
מפעילה עשירית מהאמצעים שלה נגד אותם יהודים שפוגעים ברכוש צה"ל והמדינה,
עוברים על עשרות חוקים ללא מפריע. גם את חבריהם האנרכיסטים אפשר לגרש ללא בעיה על
פי החוק הישראלי למניעת טרור.
-
מעצרים מנהליים, צווי
הרחקה, פגיעה ברכוש, רדיפת מנגנוני החוק הם בשימוש מרובה נגד המתנחלים אך לא שמענו
עליהם כשמדובר על אנשי השמאל הקיצוני. מדובר סה"כ בכמה מאות אזרחים בכל
המדינה, ובכמה מאות אנרכיסטיים, חלקם קבועים, חלקם מתחלפים והרבה מהם שוהים בלתי
חוקיים.
בתחום הקולנוע: אין עניין לצנזר קולנוע, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה בסרט שהוא
מפיק. זה לא אומר שאין מה לעשות:
-
יש לקדם קולנוע
יהודי, ערכי, ציוני ע"י מימון ממשלתי לגופים קיימים בתחום, ומתן עידוד לגופים
חדשים שיקומו בזכות זה.
-
יש להפסיק לחלוטין
את מימון אותם סרטים אנטי ישראליים ע"י הממשלה כפי
שזה נעשה עד היום. הרי כולם קבלו עשרות אלפי שקלים (ויותר) לסיוע ועידוד!
-
יש להקים פרסים
אלטרנטיביים מאלו של השמאל הקיצוני (כזכור, יוסי שריד ישב בוועדת "פרס
ספיר"). אותם פרסים יינתנו ליצירות בעלות ערכים יהודיים או ציוניים. שרים
ישתתפו במתן הפרס והתמורה הכספית תהיה גבוהה כדי לעודד אנשים נוספים להצטרף.
-
יש לפרסם ברבים את
ההשפעה האנטי-ישראלית שהעולם קיבל בזכות אותם יהודים בעלי שנאה עצמית. אפשר לעשות
זאת בקלות, ע"י ליקוט תגובות בעולם ותרגומם. גוף יפרסם את "מידת ההשפעה
על תדמית ישראל בעולם" ויפרסם את הנתונים. הנתונים יהיו זמינים כולל מקורם בתקשורת
הזרה, או שיוזמנו ע"י מכוני מחקר ידועים בארצות הגויים. מהר מאוד הציבור
הישראלי ידרוש במהרה חרם פנימי נגד אותם מסייעים לדה-לגיטימציה.
בתחום התקשורת: במדינה דמוקראטית התקשורת צריכה להיות חופשית, ובכל זאת יש הרבה מה
לעשות:
-
יש לעודד הקמת בתי
ספר לתקשורת במגזרים יהודים וציונים, לעודד צעירים להתמסר לזה, להתגייס לגלי
צה"ל, לתת פרסים לעבודות נוער בתחום. ערוץ 1, גלי צה"ל, רשת א', ב' וג'
מקבלים משכורות בין היתר ממשלם המיסים. והעומד בראשם ממונה ע"פ חוק ע"י
ממשלת ישראל. אם יקום מנהל מספיק אמיץ הוא יכול לקרוא לדין משמעתי כתבים שמאלנים
מדי, ואף לפטרו על זה שהוא מביע את דעותיו האישיות בתוכנית ממלכתית, או שהוא פועל
ללא איזון.
-
אותם מנהלים יוכלו גם
לגייס צעירים ימניים לשורות התקשורת הישראלית. דבר שבטוח יביא גם כן לשיפור
הרייטינג.
-
ניתן לאפשר לכל אחד
להקים תחנת רדיו ע"י רשיון ולא זכיון. גם רדיו ארצי. מהר מאוד העם
יעדיף חדשות ימניות על השמאלניות, ואז ייווצר איזון.
-
יש בכוחה של ממשלת
ישראל "להעניש" את התקשורת אם היא רוצה בכך, בזה שהיא תצמצם את הפרסומים
בעיתון מסוים בעלות מיליוני שקלים כל שבוע. השמאל תמיד השתמש בנשק הזה, אולי יש גם
לשקול שפרסומי ממשלה לא יופיעו בעיתונים שמאלנים מדי כגון "הארץ".
בתחום
האקדמיה: אי אפשר לשלול מכל אדם בארץ את הזכות להגיד
את דעתו, גם לא פרופסור באוניברסטית ת"א. אבל עדיין אפשר לפעול נגד התופעה:
- אפשר לפרסם בביטאון כל אוניברסיטה כל פעולה פוליטית (ימין
או שמאל) של כל אנשי האקדמיה של המוסד. הדבר יגרום לגועל נפש של סטודנטים יהודים
רבים כלפי אותם אנשי אקדמיה. הם יעזבו את הרצאותיהם, יארגנו עצומות כנגדם וכו'.
- אפשר לתרגם את המאמרים שלהם בעברית ולהגישם לציבור הרחב,
וגם להזמין בדיקה מקצועית של מידת השפעתם על מעמדה של ישראל בעקבות זה. אפשר דרך
זה לייצר כותרות נגד אותם פרופסורים ולהכין את דעת הקהל לטיפול מעשי יותר.
- אפשר לשלול מהם כל
הזמנה בכנס ממלכתי.
- אפשר לחוקק חוק, נגד כל מי שקורא לחרם נגד ישראל או פועל
בעד האוייב, שלא יוכל לקבל כספים מהמדינה שהוא מבקש לפגוע בה, היינו ישראל.
אותם פרופסורים יוכלו להמשיך להתפרנס ממאמרים שלהם אך לא ממוסד הממומן ע"י
המדינה.
התדמית העגומה של מדינת ישראל איננה רק פרי של שנאת הערבים והאנטישמים
בעולם, אלא יש הרבה מה לעשות בבית כדי לשפרה. גם לא עסקנו כאן בדברים החיוביים
שעוד ניתן לעשות, אלא רק בנזקים שאפשר לצמצם.
|
מדורים 
