לא אעסוק בסוגיה הרחבה של יחסינו עם החברה הישראלית. אני מבקש להתמקד בפן אחד, שלדעתי ההסתגרות המגזרית בו היא מזיקה, בולמת ובלתי רלבנטית. זהו תחום שמזה חדשים מתנהל בו קמפיין מתוקשר בכל אמצעי התקשורת המגזרית, ע"י כל ה"מי ומי" בציונות הדתית, כשהמוטו המרכזי הוא העלאה על נס את המשך ההסתגרות וההתנתקות הפוליטית , בשם החיבור והאיחוד המגזרי. פתרון שאמור להכיל את שלל התרופות לכל בעיותיה ותחלואיה של הציבוריות הדתית-לאומית. אני מבקש לחלוק על התיזה , על סגולותיה ועל האשליות שהיא מולידה. זהו נסיון בריחה מהשאלות האמיתיות ומהמחלוקות שישנן בציבור ובהנהגה – חילוקי דעות שיישארו גם אחרי האיחוד הטכני של השלדים הפוליטיים המגזרים. חוסר הרלבנטיות שלהם לא ישתנה בכל צורה והרכב , יחד או לחוד. אנסה להוכיח כי המלך הוא עירום.

זה שנים מנשימים נציגינו בכנסת הנשמה מלאכותית ארבע מפלגות שמתו מוות קליני לפני שנים, ואפילו הצליחו להוליד אחת נוספת, שגם היא נולדה ללא רוח חיים. הפיצול האמבי לא נולד על רקע מחלוקת רעיונית או הבדלי גישות ערכיים, ואיננו סימפטום המייצג ומשקף את המחלוקות במגזר. הוא בסך הכל אמצעי מחושב וקר לשמירת כסאותיהם של נבחרינו, כלומר שמירה על עמדת מיקוח נוחה לקראת מיקומם ברשימה לכנסת לקראת הבחירות. החיבור הוא תוצאה של פחד וחשש – פחד מאחוז החסימה וחשש מדין הבוחר, שמולעט במשך שנים שאיחוד פוליטי הוא המתכון הבטוח להוספת כח, עובדה שאיננה נכונה ברוב הפעמים. כדוגמא: בכנסת הנוכחית הלכו המפלגות ברשימה אחת, ובכל זאת היתה ירידה בכוחם המספרי לעומת הכנסת הקודמת שבה הלכו הרשימות בנפרד.

בימים אלו פורסמו כמה סקרים על המפה הפוליטית אילו נערכו הבחירות עכשיו. אני מבקש להתמקד בסקר האחרון שנערך ע"י חברת גיאוקרטוגרפיה עבור ערוץ אחד. בסקר הזה איחוד-מפדל קיבל 4מנדטים לעומת 9 שיש למגזר בכנסת הנוכחית. אינני יודע מה בדיוק מגמת הקמפיין שהוזכר למעלה. האם הוא פונה אל המפלגות, אל הציבור או אל שניהם? בכל מקרה לא רק שהוא לא הצליח להחזיר הביתה את הפוטנציאל האלקטורלי של הציונות הדתית, אלא הוא מסמן מפולת בין מצביעי האיחוד-מפדל שהצביעו לכנסת הנוכחית. המפלגות האלטרנטיביות שאמורות לקבל את הקול הדתי לאומי – ש"ס וליברמן ירדו מעט. לעומת זאת הליכוד קיבל 34 מנדטים לעומת 12 בכנסת הנוכחית, דהינו עליה של כ-160 אחוז. משמעות הדבר כי גם הקול הציוני דתי מילא את ספסלי הליכוד. גם אם נאמר שחלק היתה הצבעת מחאה, גם כך יש בבירור מגמה של נתינת הקול לליכוד.

לפני 8 שנים תנועת מחאה שקמה וצצה כאילו משום מקום, ללא גב וגיבוי ממסדי, וסחפה לפעילותה עשרות אלפי אזרחים, הבינה כי עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל זקוקים להנהגה אמונית, המאמינה בצור ישראל, בתהליך גאולת ישראל ובבעלות על ארץ ישראל . הנהגה שתחתור למימוש מדינה יהודית כהלכה ולא בכפיית מדינת הלכה. זה ניתן להיעשות רק ע"י חיבור פוליטי למפלגת שלטון ולא ע"י הסתגרות פוליטית ושילוב זרועות בביצה הפוליטית המגזרית שכל קיומה ותפקודה עוסק בתחזוקה פנים מגזרית, כשחלק מהצרכים בהם הם מטפלים הם תוצאה של עצם קיומם. בגרנו, גדלנו לעומק, לגובה, ולרוחב. הגיע הזמן והכורח שבתחומים מסוימים נפיל את החומות. התחום הפוליטי הוא החשוב והמשמעותי ביותר. שום איחוד פוליטי מגזרי לא יעצור חס וחלילה את הגירוש הבא כפי שלא עצר את הקודם. גם אם הביצה תעבור על גדותיה כתוצאה מבחירתם וכניסתם לתוכה של כמה ח"כים נוספים, לא יעזור. הפתרון איננו שם. צריך להצטרף אל עם ישראל, לחבור לסיירת שפרצה דרך – ל"מנהיגות יהודית". לעלות לרכבת הנוסעת לשלטון, לא לעמוד בצדי המסילה ולהושיט יד לקבל. הגיע הזמן להיות על הרכבת בין המחלקים, הקובעים, והמחליטים, לחיזוק הליכוד, השלטון ולתפארת מדינת ישראל .

תגובות

הוסף תגובה חיפוש

הוסף תגובה
שם:
דואל:	אל תשאיר אותי מעודכןהשאר אותי מעודכן
כותרת:
אנא מלא את קוד האנטי-ספאם שאתה רואה בתמונה.

Powered by !JoomlaComment 3.26

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."