האיסור על יחסי מין יכול להיות פונקציה של גיל, מצב נפשי, מעמד ויחסי מרות.
בפועל, הדבר החשוב ביותר הוא להבין שגם הסכמה משותפת לא הופכת יחסי מין מסוימים למותרים ומומלץ אף להביא בחשבון את העונש ככלי להרתעה
הסוגייה המשפטית של יחסי מין אסורים מורכבת יותר מכפי שנהוג לחשוב. על פניו, האינסטינקט הראשון של רוב האנשים הוא לבחון את תקינותה המשפטית והמוסרית של מערכת יחסים מסוימת על פי שאלת ההסכמה. לפי הגישה הזו, עצם ההסכמה על קיום היחסים מורידה מהפרק כל סוגי לעבירה פלילית או אזרחית. בפועל, המצב כמובן שונה לחלוטין.
מתי קובע החוק שאסור לקיים יחסי מין?
יחסי מין אסורים נתפסים על פי החוק כפונקציה של שלל פרמטרים שבכלל לא קשורים להסכמה בין הצדדים. ראשית, אסור על פי החוק לקיים יחסי מין עם קטינים. יתרה על כך, החוק מבחין בין בעילה אסורה בהסכמה של קטינה בגילאי 14-16 על ידי אדם שהיא אינה נשואה לו, בעילה אסורה בהסכמה של קטינה בגילאי 16-18 תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה ואף בעילת אישה שמלאו לה 18 תוך הבטחת שווא לנישואין או עקב ניצול יחסי מרות. בנוסף, אסור בתכלית האיסור לקיים יחסי מין עם קטינים מתחת לגיל 14 ועבירה כזו יכולה להגיע עד כדי פדופיליה.
לא רק הגיל קובע
האיסור על יחסי מין לא נקבע רק לפי הגיל. בין היתר, יחסי מין אסורים נתפסים על פי החוק כאשר הם מתקיימים בין שני אנשים במצבים נפשיים שונים. אם מערכת היחסים נראית למחוקק כמו ניצול של צד אחד את הצד השני בגלל מצב נפשי מסוים, מדובר על עבירה פלילית.
לשם השוואה, יחסי מין אסורים בהסכמה הם אלו שמתקיימים תחת פערי מעמד או כאמור יחסי מרות. אסור על פי החוק לקיים יחסי מין במערכת יחסים שכפופה למרות. כאן, הדוגמאות הבולטות הן מערכת יחסים בין מפקד ופקודה, בין מטפל ומטופל, בין מנהל ועובדת וכן הלאה. בכל אחד מהמקרים האלה, ההסכמה היא אינה פונקציה בבחינת המקרה או ברף העונש.
העונש ככלי הרתעה
אחד הכלים העיקריים שבהם משתמש החוק על מנת לאכוף את האיסור על יחסי מין כאלה ואחרים הוא כמובן ענישה חמורה. מתוקף הפרספקטיבה הזו, נקבע כבר לפני מספר שנים כי בעילה אסורה בהסכמה היא עבירה פלילית שכרוכה בעונשי מאסר של 3-5 שנים. בנוסף, עבירות חמורות יותר של יחסי מין עם קטינים עשויים להגיע לעונשים של עשרות שנות מאסר.
מה שמיוחד ביחסי מין אסורים הוא שחלק מהמצבים נחשבים על פי החוק גם להטרדה מינית. היות והטרדה מינית אסורה על פי חקיקה אזרחית רחבה, בתי המשפט יכולים לפסוק בגינם פיצויים כספיים גבוהים.